סטייל בזול? יס

השבוע רק התחיל. במקום להתחיל מיד בהתבאסות אטומית ממעצבי העל, מותגי היוקרה והעיצובים הכי טרנדיים, בואו נלך על יותר צנוע. תודות לאתר הנהדר yesStyle, גיליתי מקור נחמד לנעליים יפות, טרנדיות במידה, ואריאציות על עיצובים מוכרים (כמובן), במחירים שעושים טוב על הלב.
נכון שרוב המותגים באתר אלמוניים ונכון שהאתר עצמו ממוקם אי שם במזרח אסיה (מה שאומר המון נעליים סיניות/טאיווניות/קוריאניות, מדינות שבעיקרון תחום הייצוא המצטיין שלהן, מבחינתי, הוא אטריות), אבל הם שולחים לכל העולם - ובחינם. זה יתרון משמעותי, במיוחד בהתחשב בעובדה שכל אתר אמריקאי מתחיל (או סוחר שמכר שתי קופות חיסכון באיביי) דורש לפחות 30$ תמורת התענוג לשנע לישראל.

אם התפתיתם מספיק כדי לקנות שימו לב! המידות מופיעות במ"מ ואין ביקורות לכן אני לא יודעת אם בדגם הספציפי שתרצו כדאי לרכוש מידה יותר גדולה או לא. לקנות נעליים זה מסובך, במיוחד באינטרנט, אבל תראו איזה יופי:



סנדלי פרנזים שחורים עם פרנזים "פטנטיים" מקופלים לחצי וכל מיני שכלולים. 78$.
T-strap תכלת חמודים עם עקב, ריבועים צבעוניים וניטים. אין במלאי, לא פלא :(
הגלדיאטורים הכי נונשלנטיים שראיתי בזמן האחרון. 52$.
לא יודעת בדיוק מה זה. סנדל עם קוקו? ככה או ככה, מצחיק להסתכל עליהן. 27$ בלבד.

כדי שלא תקראו לי נעלולה רעה, ארגנתי לכם גם כמה השוואות משמחות בין נעליים זולות (מ-yesStyle כמובן) לגרסאות מעצבי-העל שלהן. אין, אני פשוט טובה מדי.



בשורה הראשונה: מצד ימין סנדלי בד בדוגמת מפת משבצות של בטסי ג'ונסון אהובתי, שעולים בסביבות 100$. משמאל סנדלי מפת משבצות מ-yesStyle שעולים חצי מזה.

בשורה השנייה: מימין גלדיאטורי רצועות בשני צבעים של ג'ימי צ'ו,שנמכרים ב-Net-a-Porter ב-950$. משמאל גלדיאטורי רצועות בשני צבעים מ-yesStyle שעולים רק 74$ (יש להם גם גרסה בירוק-שחור, מה שמוכיח שאו שהם לא שמעו על זכויות יוצרים, או שהם מייצרים את הסנדלים של אדון צ'ו).

שיהיה לכולנו שבוע מעולה,
נ.

שוק האקססוריז בשבת הבאה

קיבלתי קומוניקאט שמבשר על שובו של שוק האקססוריז וזה נראה ממש טוב, אז פשוט אצטט לכם:

בנוסף לארבעת מתחמי המעצבים בשוק, התווסף ליריד הקרוב מתחם של "הגילדה", בית הספר היחיד בארץ לעיצוב אביזרי אופנה ונעליים.

במסגרת פעילות מתחם הגילדה בשוק, יוכל הקהל לבקר בתערוכה שתוקם במיוחד ליריד ולהשתתף בהרצאות וסדנאות שתועברנה ללא תשלום.

התערוכה תכלול יצירות של מעצבים שונים וכן תצוגה של תהליכי העבודה השונים בייצור אביזרי אופנה. בסדנאות יוכלו המבקרים לייצר בעצמם אביזרי אופנה בהנחיית סגל בית הספר. ההרצאות תעסוקנה באספקטים השונים של ייצור אקססוריז. הכניסה לפעילויות השונות במתחם הינה על בסיס מקום פנוי.

בין המשתתפים בארועי שוק האקססוריז תערך הגרלה בה הזוכה יקבל קורס מקצועי בעיצוב אביזרים בשווי 6,200 ש"ח.

שוק האקססוריז יתקיים ב- 4-5-6/06/09, חמישי, שישי, שבת.
יום חמישי, 04/06/09 משעה 17:00 ועד שעה 23:00.
יום שישי, 05/06/09 משעה 11:00 ועד שעה 19:00.
יום שבת, 06/06/09 משעה 11:00 ועד שעה 22:00.
האירוע יתקיים בבית כליף, רחוב הצורפים 33, יפו העתיקה.
מחיר כניסה: 10 ש"ח.

נעליים לגבינה

אתמול היה שבועות, אבל לפי מה שהבנתי הרבה הולכים לציין את חג הגבינות דווקא היום בצהריים. למרות שלא תכננתי לחפש נעליים לבנות לחג (או לפוסט), פתאום חשבתי שזה יכול לצאת ממש חמוד. וזה באמת יצא ככה:



סירה עם פפיון של Victor & Rolf ב-farfetch. הכל חמוד: הגזרה, הפפיון, העקב. חוץ מהמחיר: 345 אירו.
פיפ-טואו קלאסי על פלטפורמה של Diego Dolcini (מי?), גם כן מ-farfetch. המחיר שערורייתי: 420 אירו!
גלדיאטורים נשרכים של Marc by Marc Jacobs. טוב, נו. נעלי מאמי. 550$ ב-Net-a-Porter.
נעלי פלסטיק של הענתיקה ויויאן ווסטווד עם מליסה האוסטלים. מה-ה-ממ-ות, ורק 125$ באתר הרשמי של ווסטווד.

פראדה בחרפאנה

כבר המון זמן שאני שומעת תלונות על מותג העל פראדה. הטענה המרכזית היא, בניסוח חופשי, בערך ככה: "מוצ'יה פראדה המציאה מחדש את הנעליים אבל עכשיו היא לא מצליחה לנפק נעליים חדשניות ומסעירות כפי שהנפיקה בעבר". ועל זה יש לי רק דבר אחד לומר: הנעליים איתנו כבר הרבה זמן. אם מוצ'יה המציאה אותן מחדש, היא יכלה באותה מידה לעצב את הגלגל. אבל אין ספק שבזמן האחרון פראדה מוציאים תחת ידיהם דגמים בחלקם תמוהים למדי, והנה מקבץ מקרי שמצאתי ב-bluefly.com:



נתחיל עם סנדלים מכונפים, כי מוצ'יה כנראה קיבלה את העותק שאיבדתי של הספר "מיתולוגיה" מאת ע. המילטון. להרמס היו סנדלים מכונפים, וגם לכם יכולים להיות סנדלים שהם לא סתם מכונפים אלא מגיעים עם הלוגו של פראדה, שזה כבוד גדול. עסקת החבילה התמוהה והיוקרתית תעלה לכם 712$, שטוב תעשו אם תשקיעו בפלאפל.

בהמשך, סנדלים עם פיסול פרח. ולא סתם פרח: אנטוריום (אני לא מבינה כלום בפרחים. ישבתי חצי שעה לחפש את הפרח הזה בגוגל). כבר דיברנו על נעליים מפוסלות שעשויות בחן, כישרון ורצון טוב, אבל אלה פשוט עייפות, מרוטות ומחפשות בדחיפות חדר עם שירותים ומקלחת. גם עבורן תיפרדו מ-712$, לא כולל העלות שתשקיעו בלהחזיר להן את שמחת החיים.

אין לי הרבה מה לומר על נעלי הזברה האפורה חוץ מזה שיחסית לדגמים הקודמים הן ממש זולות, רק 600$. אם לא העקב הרצחני, אפשר היה לעשות בהן ספונג'ה. אבל בגלל העקב והדוגמה אני יכולה לחשוב רק על שימוש אחד בשבילן: נעליים לדחליל, ככל הנראה הדחליל הכי יוקרתי בעולם. בואו נודה בזה, זה יהיה דחליל מדובאי.

אחרון ודי: נעלי ניטים עם שפיץ. הן בכלל באות חינם ב-400$, והאמת היא שאני קצת שמחה שהגענו אליהן כי זה אומר שסוף הפוסט שלי כבר ממש מעבר לפינה. תראו, 400$ נשמע לי מעט מדי, וזה כנראה אומר שתפרו אותן באיזה סווטשופ של נייקי במקום במתפרה הממוזגת של מוצ'יה שבה מגישים לסנדלרים ולתופרות שלוש ארוחות גורמה ביום שהוזמנו ממטבחו המשובח של השף עזרא קדם.

אם כן, ספונסר/ית יקר/ה, היום אין לי דבר לבקש ממך. למעשה, אני מפצירה בך לעיין שוב ברשימת הנעליים דלעיל ולהתרחק במידת האפשר מדגמים אלה או מדומיהם. שלך באהבה, נ.

עוד סתיו 2009

אתמול כבר דיברנו על ניצני הקולקציה של סתיו 2009, אז למה לא להמשיך היום? אפשר להתחלחל יחד ממכת העקבים הגבוהים והבלתי נתפסים שצפויה לנו ולשמוח שקנינו בשנה שעברה נעליים סגורות ויפות שאפשר ללכת עליהן, או להחליט להתאהב במשהו. אני עוד לא מצאתי, אבל תמיד אפשר לשלוף את הגלדיאטורים עם העקבים הגבוהים והרחבים מהארון ולנסות ללמוד ללכת עליהם בלי לצלוע הרבה.



אחרי שאתמול נבהלתם כמוני מהסנדלים הוורודים הקיטשיים של Roger Vivier, אני ממשיכה להפחיד אתכם היום עם עוד ורודות מבית העיצוב שלו. סוג-של גלדיאטורי רצועות בוורוד זרחני וצעקני. קצת מזכירות את השחורות-לבנות של מקווין, שפתאום נראות כמו שיא הטעם הטוב והעבודה המעודנת.

עוד חברה שהתלהבה מהאפשרות לנעול ורוד בסתיו היא נינה ריצ'י. אם לשפוט לפי המגפון השעיר והוורוד המטאלי עם העקבים הדקיקים והארוכים שאי אפשר ללכת בהם, אולי עדיף להם להתמקד בדברים שהם מצטיינים בהם: בשמים מתוקים, איפור, אולי אפילו מי פנים.

והנה עוד אלכסנדר מקווין אחד, שלפי מה שראיתי החליט בסתיו הזה להוציא קולקציה שאף אחד לא יקנה. הוא כנראה מנסה להביא את בית האופנה שלו לפשיטת רגל, או לחגוג עם עיצובים שאף אחד ממילא לא יקנה בתקופה של משבר כלכלי שבה ממילא אף אחד לא אמור לקנות. הפעם יש לנו מגף נמוך בעיצוב של מעיל אופנוענים. מה יש למר מקווין עם אופנוענים? האם ביקר בזמן האחרון במשרד הרישוי? לכי תדעי.

אדון Salvatore Ferragamo הולך על בטוח עם סירה קלאסית בחיתוך לייזר ועקב בלתי נתפס. זה לא נורא, רק נורא לא נוח.

סתיו 2009 כבר כאן

אני עדיין מפחדת מאיך ששארית הקיץ הזה תיראה, כי כבר עכשיו חם מאוד, אבל מתברר שבאירופה המעצבים מאוד זריזים ומשיקים כבר קולקציות סתיו. הם כנראה רוצים שיהיה למותגים העממיים המון זמן להכניס לייצור את הגרסאות שלהם לעיצובים המושקעים. אז מה יש לנו פה?



סנדל ורוד בוהק של Roger Vivier, עם מוטיבים של אבזם ולב. Vivier הוא לא המעצב היחיד שרואה את הסתיו הקרוב בגוונים ורודים בוהקים, ואולי מחר תראו גרסה ורודה נוספת.

נעל סירה של גוצ'י, אבל תתקרבו ממש טוב למסך. אלה לא בעיות בפיקסלים אלא דוגמה בצבעי "ירוקת", תכלת וירוק על עקב סיכה עם פלטפורמה מתוקה. ללא ספק הדגם הכי מוצלח היום, לטעמי.

זוכרים שדיברנו על עקבים מפוסלים? טוב, כי Sergio Rossi כנראה קרא את הפוסט שלי והחליט לעשות, במיוחד כדי שיהיה לי מה לכתוב, סנדלים עם עקב דקיק בצורת ברק. מאוד מינימליסטי, לדעתי גם מאוד לא נוח להליכה, אבל ממש יפה.

אחרון להיום הוא אדון אלכסנדר מקווין שממשיך להתחרפן. הוא כנראה חווה משבר גילאי כלשהו, ומעניש אותנו במגפון א-לה אופנועניות קשוחות עם ניטים שחורים, עקב סיכה שאני רוצה לראות אופנוענית אמיתית מצליחה לשרוד איתו יותר מ-5 דקות ואבזמים תמוהים.

ילדיסקו

כשהייתי ילדה אמא שלי היתה קונה נעליים איטלקיות בדיסקו רוסו, אז עדיין חנות אחת בלבד במה שכונה בפי כל "מרכז חולון". הן היו יקרות אבל מדויקות, נהגה אמי לומר. איך יכולתי להתווכח, הייתי רק ילדה קטנה.

אחר כך נדמה היה שהרוסואים יצאו מדעתם. הסחורה כבר פחות איטלקית, העיצובים פחות סולידיים. כנערה מעולם לא הצלחתי למצוא בעיצובים הסולידיים-עד-שעמום שלהם דאז משהו שריגש אותי. אתם יודעים מה, אולי זה לטובה. אם בגיל 18 תצאי לבלות בנעליים איטלקיות שמשדרות יוקרה וביזנס, הסיכוי לעשות סקס בשירותים יורד לכיוון האפס (אלא אם את פאריס הילטון ואז את יוצאת כדי לעשות סקס בשירותים והנעליים הן מה שמצאת בבארני'ז שבלובי ההילטון שלך).

בשנים האחרונות הרוסואים חזרו לעצמם ביג טיים, פתחו עוד כמה סניפים מוצדקים ומחזיקים קולקציה פרועה, רעשנית, חדשנית ואיכותית, בוודאי בהשוואה לדברים שנמכרים אצל מובילי השוק, גזית, שכבר כמה שנים לא מצליחים לרקד בחינניות על הקו הדק שבין עיצוב מוטרף לנמכר. והנה כמה תמונות (מהאתר הרשמי), להמחשה:



עם לוגו שקצת מזכיר ארומה (באמת, תתעשתו) ומחירים גבוהים, כנראה בצדק, ביקור בסניף של רוסו יכול להיות חוויה מלבבת.

ראשונות תופסות אותך הפלטפורמות האלה. כן, הסולייה נראית מעץ ומצוירים עליה פרחים שמזכירים את הבבושקות הישנות שההורים הביאו מרוסיה.

אחר כך את מעיפה מבט בסנדלי ה-t strap עם הפרנזים. שוב רוסו פוגעים ממש בנקודה: צבע מדויק, עקב גבוה, פרנזים עדינים ורצועת קרסול צבעונית שמושכת את העין.

אני לא נמשכת בכלל לכפכפים נטולי עקב, אבל המשולש הזה פשוט שובה לב. ועוד בדוגמת עור תנין טרנדית ובאדום קיצי.

אחרונות הן נעלי הערב השחורות. הכל בסדר עד שמגיעים לעקב, והוא לא רק אדום אלא עבה ודומיננטי במיוחד. מה אגיד לכם, הם טובים, החבר'ה מדיסקו רוסו. ועכשיו פתחו סניף עודפים.

השקיעו בעקב

לפעמים הטוויסט העיקרי בעיצוב הנעל נמצא בעקב, כאילו מעצבי הענק חשבו לעצמם "שיט, לא יצא לי עיצוב מספיק מעניין/טרנדי/סטייליסטי. בטוח יהיו כמה פראיירים שישלמו, אז בואו ניתן להם להרגיש טוב, שלא יפסיקו אחרי זוג אחד". כך, כנראה, נולדים עקבים מטמטמים על נעליים לא בהכרח מרתקות. קבלו בבקשה את:



בעיקרון זה נראה כמו נעלי בית פרוותיות על עקב מבית Proenza Schouler. אני לגמרי רואה את סבתא שלי נועלת משהו שנראה ככה. אבל כשמגיעים לעקב מתחיל הריגוש: מדרגות בולטות, מסמר שחור ועליו בניית לבנים אפורות. 799$ ב-zappos. לשולר יש עוד ואריאציות של העקב, אבל כמובן שהבאתי לכם רק את הדגם הבאמת מעניין ולא את אלה שנראים כמו נעלי נוחות. כי כזו אני. מלאת התחשבות.

ועוד מ-zappos: סנדלים של DSQUARED2 שרוכבים על טרנד המלחים עם עקב בפסי אדום-לבן. לסנדל עצמו יש תואם מרגש ומאוד מוצלח במנגו תמורת 650 שקל, כך שכנראה הסיבה היחידה לשלם את אותו סכום בדולרים תמורת נעל כמעט זהה, מלבד השם, היא כמובן העקב המופרע הזה. 699$, אמרתי?

והנה מה שיש לאוסקר דה לה רנטה להציע להמונים. כזכור, דה לה רנטה היה המעצב שהתבכיין שהגב' אובאמה מעדיפה בגדים של מעצבים פחות יקרים ממנו. מתברר שהוא כנראה לא נשאר בלי לקוחות, מכיוון שעבור הנעליים הצהבהבות עם הפפיון שמזכיר פסטה בצורת פרפרים, מבקשים ב-net-a-porter, וכנראה מקבלים, 665$. גם בדעתכם עלה שאפשר פשוט לצבוע פסטה בשחור ולהדביק אותה על נעל לקבלת האפקט המרגש? גם אוסקר הבין. אז הוא נותן על חשבונו עקב ספירלי. מה הוא לא עושה כדי שלא תקנו מעצבים צעירים.

שמרתי את הבסט פור לאסט. תראו תראו מה מארק ג'ייקובס, לא בדיוק אליל העיצוב שלי, הכין בשבילי. סנדל חמוד, קלוע, עם הרבה צבעים וחוטים. לקינוח, מארקי מארק הצמיד לסנדל שלו עקב שמעוצב כמו רגל של שולחן, כמדומני. באמת נשארתי ספיצ'לס, גם מהמחיר: 645$. אז ספונסר/ית יקר/ה, גם זו אופציה. לא חייבים מארני, אפשר גם מארקי. נכון שכנראה לא אצליח לעשות עם זה שלושה צעדים רצופים, אבל זו תחושה מדהימה להיות הבעלים של דבר כל כך יפה. שלך (ושל מארק), נ.

פלייייייייייייז

היום נגוון ונדבר על משהו שמאוד מתקשר לי עם סופי שבוע: סקס. ואיך סקס הולך עם נעליים, אתם שואלים? במיוחד עם נעלי פטיש, ולאלה יש מותג אמריקאי שבגאווה רבה מראה כפות רגליים מאומצות ומעונות בפלטפורמות מחרידות: Pleaser, המותג שרוצה שנהיה מרוצים.

פעם יצא לי לקרוא איזה ראיון עם סטייליסטית או בעלת מותג אופנה או שניהם, שטענה שיש לה זוג נעליים של Pleaser שבארה"ב הוא מותג של מועדוני סקס. לגבי זה אני לא באמת יודעת, מה שאני כן יכולה לומר לכם הוא שיותר מפעם אחת נתקלתי במונח "Stripper Heels" ביחס לפליזרים, וזה כבר אומר הכל: וולגרי, גרוטסקי, סקסי שאפשר להתפוצץ וכמובן, ממש מהמם.



דגם Dolly 10 עם עקב של 5 אינץ' (כמעט 13 ס"מ). באתר שלהם זו פלטפורמה בינונית בלבד. 48$ ב-zappos.

דגם Glamour עם עקב של 7 אינץ' (כמעט 18 ס"מ) ופלטפורמה גבוהה ומהממת. השוס: עקב דק מאוד בצבע אדום עם עיטורים נוצצים דמויי זרקונים. 52$ ב-Pink So Foxy.

דגם Kiss עם עקב של 6 אינץ' (בסביבות 15.5 ס"מ). בפלטפורמה השקופה המדהימה הוטבעו לבבות אדומים (מילולית: הפלטפורמה מלאה נוזל והלבבות מרחפים בתוכה), ויש גם פלטפורמות זוהרות בחושך, מאירות וכאלה שהוטבעו בתוכן תכשיטים. 38$ ב-Exotic High Heels.

אחרון ודי: דגם Tower עם עקב של 7.5 אינץ' (קרוב ל-20 ס"מ) ומה שמאוד אופנתי עכשיו: ניטים. המון המון ניטים, עם הגפה, על הסוליה ועל העקב. 41$ ב-Pink So Foxy וב-Exotic High Heels.

ספונסר/ית יקר/ה: הפעם יש לך פטור ממני. שלך, נ.

שינוי מרענן: עגילים

טוב, מספיק עם הנעליים. בואו ננסה משהו אחר של בנות לשם שינוי. בואו נלך הכי רחוק מהרגליים - ישר לראש. מכיוון שאין לי שום דבר לומר על סרטים לשיער, בואו נדבר על הדבר השני הכי קרוב: עגילים.

יש לי פה מקבץ נאה, גם מחירים נאים לפרקים וגם מתכות חמודות. בקיצור, תראו:



שני הזוגות העליונים שייכים לאהובתי הגב' בטסי ג'ונסון. המחירים הם בסביבות 50$ באתר הרשמי שלה.

עגילים מדהימים מדהימים מדהימים (כן, אין לי מלים אחרות לתאר אותם. לפעמים גם אני נשארת ספיצ'לס) מהליין של איוונקה טראמפ. כן, אני יודעת מה אתם חושבים: יושבת מעצבת מוכשרת, מוציאה תחת ידיה דבר יפה כזה, עם זהב לבן, יהלומים קטנים, אבן לבנה ונקודת אמאייל אדומה מרגשת, ובסוף נאלצת לתלות עליו את שמה של הבלונדה המהבולה שכל מה שעשתה היתה להיוולד לג'ינג'י אגרסיבי ומיליארדר. אין צדק. אין גם צדק שב-gilt לוקחים עבורם 475$ ולא שולחים לארץ.

עגילי שאנדליר מ-net-a-porter שכבר עפו מזמן מהמדף. אם אני זוכרת נכון הם היו הכי יקרים בסביבה, משהו כמו 2,000$. בכל מקרה, תראו איזה יופי. בחיי.

סייל בנט-א-פורטה

אם תהיתם איפה פשיוניסטה עצלה ועשירה קונה את הנעליים שלה, נט-א-פורטה הוא לפחות אחד מהאתרים שבהם היא תבקר, תתרשם, תעקם את האף ואולי גם תקנה. זה בתנאי שלא יתחשק לה לזרוק איזה אאוטפיט לסיפור, ואולי איזה תכשיט קטן.

קיצר, כמו שאמרו הילדות המאגניבות כשאני הייתי ילדה בלתי מאגניבה בעליל, נט-א-פורטה מכריזים על הסייל החצי-שנתי שלהם, חיסול כל האביב והקיץ לקראת הסתיו שיתרחש על העולם המערבי בתום עונת הכפכפים. במסגרת הדילים המפתים יש נעליים מאוד מפתות מבתי אופנה מאוד נחשבים במחירים שקצת פחות ירגשו את הישראלית המצויה, אבל בריטית עם טעם טוב ותלוש משכורת משלה יכולה לעשות שם ביג ביג ביג שופינג.



ובכן, מגפון הפיפ-טואו המאוורר-אך-מהמם הנ"ל של בלמיין נמכר תמורת 720$ במקום 1,300$. אכן, מציאה פרועה לימים קשים.

רצועות הזמש של קלואי נמכרות במחיר מציאה מוטרף של 570$ במקום 950$.

ג'ימי צ'ו מצטרף לסחבקייה עם סנדלי עקב מפוארים עם שלושה פסים א-לה אדידס, שנמכרים ב-525$ במקום 875$.

ואחרונות, האהובות שלי, הנעליים שנכנסו לחלומותיי ומסרבות לצאת, המארני היפות בעולם עם ההצטלבות, הפסים, החאקי והעקב המצחיק, שעולות עכשיו רק 550$ במקום 920$. הלו, ספונסר/ית, אם את/ה קורא/ת את הפוסט הזה: עכשיו הן ב-40%. אולי 920$ זה באמת מוגזם כדי לתמוך בבלוגרית, אבל 550$ זה כבר באמת כסף קטן בשבילך. אני אקדיש לך פוסט. לעזאזל, אני אקרא פרוזדור בבית שלי על שמך. שלך, נ.

כריסטיאן לובוטין מצייר על נעליים (ומדביק, גוזר וקורע)

גם אתם שמתם לב שהפוסט של שלשום לא עלה? אני מאוד מתנצלת על זה. משהו שקשור לבעיית רשת, מחשב משתולל ואתר שמסרב לשתף פעולה.

בכל מקרה, הפעם יש לנו ממתקים אמיתיים, לפחות לעיניים: כריסטיאן לובוטין, מעצב שבאמת מעצב את הנעליים שעל שמו במקום לקרוא בעיתון מה הטרנדים האחרונים, עם נעליים לא שגרתיות במחירים לא שגרתיים.



מימין, תמורת 6,295$, דגם מארי אנטואנט. לפני שאנחנו מתחילים לספור את האגורות בקופת החיסכון שפתחו לנו ההורים כשהיינו קטנים, קצת מידע כללי: האנטואנטיות מצוידות בעיטור של המלכה על רצועת הקרסול, בד "קרוע" ועיטורי אבני חן על הגפה. אני יודעת, אני יודעת, תנשמו עמוק. מי שבכל זאת מוכן להשקיע את הסכום (וסכום דומה בביטוח ובבניית חדר מיוחד לתצוגת הנעליים האלה, כי מי השתגע ללכת עם מארי אנטואנט ברחוב), יצטרך לקנות גם כרטיס טיסה לפאריז, כי הן נמכרות רק בבוטיק הפריזאי של אדון לובוטין.

באמצע ומשמאל, דגמי הטראש של לובוטין, במחיר צנוע של 680$ (כעשירית ממחיר המארי אנטואנט). כאן לובוטין מלמד את הילדים על ערך המחזור, או כמו שאוהבים לומר באתר אגורה: הזבל של האחד הוא האוצר של האחר. במלים פשוטות, הגפה מורכבת מכל מיני פיסות נייר, בובות קטנות ושאר ירקות שהודבקו יחד וכוסו בפלסטיק שקוף. לובוטין ממחזר ועל הדרך עושה מזה לא מעט כסף וגם נעליים מגניבות.

עד כאן להיום, מקווה שנהניתם,
נ.

Gimme Gimme Gimme (a Tapeet Fringe Ankle Bootie)

באחד הפוסטים הבאים נדבר על נעליים שעירות, מילה של נעלולה. הבעיה היא שרוב השעירות שמצאתי בקניוני ארצנו מצוידות בעקב שטוח.

בזמן האחרון גם התלהבתי ממגפונים (לא פרקטי, אני יודעת, אבל ממש מתוק). התחלתי לחפש מגפונים שעירים, אבל אפילו ברחבי הרשת היה קצת קשה למצוא משהו שהוא גם חום וגם שעיר וגם עם עקב ועם איזו אווירת וינטג'-מאגניבות.

דווקא Tapeet, שהוא מותג נעליים שמעולם לא שמעתי עליו והגעתי במקרה לעמוד שלו ב-shopbop, עשו בדיוק את המגפון השעיר שאני חולמת עליו (הוא גם עולה 450$). ולא רק זה, הם עוד קישטו אותו באבזם בצורה שמזכירה לי סיכה על שיער חלק, אז... אוי, הפנטזיה...

מה דעתכם על נעלי טו גו?

תגידו, מה דעתכם על נעלי טו גו? בטח שמתם לב שצירפתי אותם לקישורים של הבלוג.

לי קצת קשה לגבש עליהם דעה. חייבים להגיד שהמחירים מאוד נוחים ואפשר למצוא שם עיצובים מוצלחים מאוד. תראו את ארבעת העיצובים הבאים, שכל אחד פוגע בול בפוני:



מצד שני, הרבה פעמים הנעליים שלהם חלשות בגימורים. לא ראיתי אף אחד מארבעת הדגמים שלמעלה במציאות, אבל את הדגם הבא אפילו מדדתי:



המסקנות: המראה מעולה, גם על הרגל, והנעל רחבה ונוחה. אבל: הסרט נראה כמו שרוך זול ולא כמו פפיון לתפארת והנעל הרגישה לי קצת קלה מדי, כאילו היא עשויה קרטון, וממש חששתי ליציבות שלי וליכולת ללכת יום שלם בנעליים שאני בקושי מרגישה.

במסגרת המבצע הנוכחי בטו גו שני זוגות נמכרים בהחל מ-150 שקלים (זוג שני ב-30 שקלים) ואני מתלבטת. המחירים מעולים, אבל החשש מאיכות הנעל גדול. מה אתם אומרים? כדאי?

קצת הומור: Betsey Johnson

ענייני נעליים הם עסק רציני, או ככה לפחות זה נראה. השמות הגדולים בתחום ממעטים בחוש הומור, אולי מכיוון שהם לא יכולים להרשות לעצמם להשתעשע כשמדובר במחירים שנעים סביב אלף דולר לזוג. אני מודה שאילו תקציב הנעליים שלי היה זהה לתקציב מדינת ישראל לשנתיים הבאות, גם לי היה קשה לקבל גילויי הומור מצד מעצב הנעליים שלי.

אז ברור שכשהעיצובים המקוריים הם רציניים כמו מרצה לכלכלה (חלקם דווקא ג'וסיים כמו המתרגלת העליזה שלו), מעתיקני הטרנדים שמתרגמים אותם לשפת העם והקניון פשוט לא יודעים ולא מעזים להחדיר בהם הומור. זה פוגע בטרנד ובמכירות, והרבה פעמים יוצא תמוה ולא ברור.

אבל יש מעצבים עם קצת יותר ביצים וחוש הומור בריא, וההבלחות שלהם עושות כיף לקום בבוקר ולחפש נעליים אונליין. הפוסט הפעם יעסוק במעצבת בטסי ג'ונסון, שמוציאה שוב ושוב קולקציות שלמות של נעליים עם טוויסט. מעצבי גזית, הכירו את האמא הרוחנית שלכם ולימדו ממנה דבר או שניים על עיצוב שהוא גם הומוריסטי וגם מעודן. התמונות מכאן.



ורודה מנוקדת עם פלטפורמה סמויה ופפיון עשוי טול. 152$.

סנדל פיפ-טואו קלאסי עשוי עור פטנט שחור מבריק עם סוכריה צבעונית. 175$.

סנדלים עם סגירת קרסול מבד משבצות של פיקניקים. 152$.

חצי סירה חצי מוקסין מעור פטנט שחור מבריק עם נקודת חן מתכתית. 202$.

וכדי שלא תגידו שלא אמרתי לכם, ג'ונסון מפציצה גם בסוליות משעשעות. בדרך כלל יצרנים ממעטים לייחס חשיבות לסוליה כי מי רואה, אבל ג'ונסון, בחורה הומוריסטית שכמותה, משקיעה ביג טיים גם בסוליה והתוצאות נראות פחות או יותר ככה:



משמאל לימין, סוליות הנעליים שדוסקסו בתמונה הקודמת.

איי לאב יו, בטסי. את שולתתת! תעשי לי נעל!

רצועות ואבזמים

גרסה אחרת של סנדלי הגלדיאטור האולטרה-אופנתיים של הקיץ מורכבת מרצועות המצוידות באבזמים מרובים.

האמת היא שזה לא ממש שונה מהגלדיאטורים הרגילים, רק טיפה יותר מתוחכם ואורבני. ל-Christian Louboutin יש גרסה מהפנטת ואולטרה-אורבנית (שוב המלים האלה, מצטערת, נדבקו לי), אבל ליצרנים פחות מתומחרים יש גרסאות יפות וחינניות למדי.



הגרסה של Chinese Laundry, בדוגמת עור נחש ובצבעוניות משעשעת משהו של ורוד וירוק. 101$ ב-shoes.com.

Guess מושכים לכיוון האלגנטי עם לבן וזהב. 110$ ב-shoes.com.

קלווין קליין, ההוא מהקמפיינים של קייט מוס, עם גרסה פחות עתירת רצועות אבל מאוד מוצלחת. 130$ ב-shoes.com.

ואחרונים חביבים: ניין ווסט, חביבי הקהל המקומי, עם הגרסה שלהם. האמת? היא הכי פושטית מכולן. 99$ באתר הרשמי.

האדום הנכון

כשאני אומרת אדום, מה עובר לכם בראש? אם אתם הוזים על לילה בלבוש מינימלי, עברו ישר לזוג מס' 2. אם אתם רואים מולכם את כיפה אדומה, קפצו ישר לזוג מס' 3. ואם אתם תוהים מה נועלות בחורות שיש להן זמן לשופינג, כסף פנוי וחיבה לגוונים לוהטים, קראו את הפוסט עד הסוף.



אדומות של fluevog ב-gravitypope.com. גם הפעם מדובר בנעל תיאטרלית עם נוכחות, ומה שעושה את הטריק במקרה הזה הוא הגזרה הגברית-כמעט ועור התנין, שעומדים בניגוד מעניין לעקב הגבוה (שדווקא נראה רחב ונוח). 329$.

מגפוני פיפ-טואו של מוסקינו, שמתעקשים משום מה לכנות את זה Cheap and Chic. עם השיק אין לי בעיה, לגבי הצ'יפ אפשר לדבר. 236$ ב-6pm.com.

אדומות בשלושה צבעים (מה שנקרא: טרי-קולור) פגזיות של Fendi, כי ככה זה כשאוהבים. אפשר להזיל עליהן ריר ב-net-a-porter ולחלום על הימים שבהם יהיו לנו 640$ פנויים להוציא על זוג נעליים חד פעמי לגמרי עם צריבה בצורת האות F בעקב.

נעלי מרי-ג'יין מפלסטיק(!) של מותג נעלי הפלסטיק השווה Melissa. בזמן האחרון המליסות שיתפו פעולה עם ויויאן ווסטווד, שיתוף פעולה שנראה טבעי יחסית בהתחשב בעובדה שמליסה מייצרים נעלי פלסטיק ואילו ווסטווד אוהבת צבעים עזים וצורות בומבסטיות. לטעמי, לפחות, זה היה שיתוף פעולה מפוספס וחמצמץ כמו אלכסדר מקווין עם פומה. מה שלא אמור להפריע לאף אחד ליהנות מהמרי-ג'יין האדומות הלוהטות האלה, שנמכרות ב-brownsfashion.com תמורת 60 ליש"ט בלבד. הערה: איכות התמונה שלהן לא משהו, סליחה.

מאובזמות כהלכה

מה אתם יודעים על אבזמים? מתברר שחוץ מלהיות פריט פונקציונלי שמיועד להתאים את הסנדל לעובי הקרסול התורן, מישהו כבר גילה את האלמנט העיצובי החינני והבלתי מבוטל שבהם. אז עכשיו אנחנו רואים אבזמים בכל מיני מקומות, לפעמים במקומות הגיוניים אבל ללא שימוש מוגדר ולפעמים במקומות שאין להם שום סיבה להיות בהם. למשל, על מוט המשקפיים שלי.




ובכן, מ-shopbop: סנדל עם קשירת קרסול ושני אבזמים מבית Pedro Garcia ב-440$. אני לא בטוחה מיהו אותו גרסיה, אבל תראו את האתר שלו (אתר פלאש איטי ומזעזע כמו כל אתרי המעצבים). אם נתעלם מהמגבלות הטכניות של האתר, העיצובים שלו לאביב-קיץ 2009 נחמדים מאוד. אמנם לא נפלתי מהכיסא, אבל חייבים להודות שאני משתדלת להימנע מנפילות כואבות.

הכתומות של fluevog מ-gravitypope.com. לפי הקולקציה שראיתי fluevog מתמחים בנעליים עם "טעם של פעם" (או לפחות כאלה שיכלו להיראות מצוין בארץ ההוביטים), והם אוהבים צבעים בוהקים, אבזמים מודגשים ועקבים רגועים. 265$ מוצדקים.

ועוד אחד מ-shopbop: סנדל t-strap של BCBGMAXAZRIA עם מוטיב של שני אבזמים בחזית הסנדל (מיותר לציין שאלה לא אבזמים אמיתיים, נכון? האבזם האמיתי מסתתר לו אי שם על הקרסול והוא ממש לא מרשים). 250$.

בארני'ז משחקים אותה עם סנדלי מוסקינו בעלי אבזם חגורה. האבזם הזה מדליק מכל מיני סיבות, המרכזית היא שהוא ממש מזכיר את ה-B Buckle המפורסם של המותג החביב עליי, Fendi. מוסקינו רוצים רק 500$, פנדי לא היו מתביישים לבקש 2,000$.

חדי העין ביניכם ודאי יבחינו בכמה פריטים שהם non-shoes בתמונה המובילה את הפוסט הזה. אני מודה באשמה, ערבבתי נעליים עם עוד אקססוריז מעניינים בעלי מוטיב של אבזמים.

הטבעת הצהובה מגיעה מ-jewelryadviser.com ומחירה 2,052$. היא עשויה זהב צהוב 14K, ספירים צהובים ויהלומים.

נחשקת יותר, לטעמי, היא טבעת הזהב האדום עם אבזם הזהב הלבן שמגיעה מאותו אתר ומחירה 91$ בלבד. מצד שני, היא גם שוקלת רק 2 גרם.

הטבעת עם האבזם השחור רק נראית יוקרתית. למעשה מדובר בזרקונים שחורים, ומחירה 44$ בלבד.

התיק המקסים הוא תיק ה-B Buckle של Fendi, שעל חיבתי העצומה למותג כבר העדתי בפוסט הזה. אם תמהרו תוכלו לרכוש אותו ב-bluefly.com תמורת 2,382$. אני, לצערי, אגדיל את התמונה לממדי פוסטר ואתלה על המקרר.

Gimme Gimme Gimme (a Jean Paul Gaultier Bootie)

יש לי חלום, ובחלומי אני רוכשת נעלי מעצבים יוקרתיות בסכומים שלא עולים על מחצית המשכורת החודשית שלי (בניגוד לשמועה שהפיצו אנשים כמו יוסי ורדי, אנשי אינטרנט לא מרוויחים מיליונים ואנשי אינטרנט במשרה חלקית מרוויחים אפילו פחות).
בחלום המפורט שלי אני עוברת במעברים רחבי ידיים של סופרמרקט ענקי לנעלי מעצבים. אני מעקמת את האף מול פראדה ומיו מיו, עוצרת לשנייה כדי לנשום עמוק את האוויר שמסביב לעקבים של Christian Louboutin, מלטפת את הסוליות המעוטרות של מארני ומקנחת באיזה כלוב של איב סן לורן.

אחרי סיבוב ארוך ומפנק מלא נעליים גבוהות עקב ומותג במידה שלי, אני נוחתת עם ערימה של עשרים קופסאות מרגשות בקופה, מציגה כרטיס מועדון לקופאית שעוטה לגופה חליפה מעומלנת, ומגהצת את הוויזה החבוטה שלי ללא חשש.

אתם יכולים רק לדמיין איך זה להתעורר אחרי זה במיטה שלי בעיר צ'חצ'חית, חמה ואורבנית בלב המזרח התיכון (אני גם אף פעם לא מתעוררת ליד בלונדיני צונן, מקסימום פולני שחורדיני).

הפוסט היום יוקדש רק לדבר אחד: מגפונים של ז'אן פול גוטייה (עם פנינים! כלומר, חרוזי פלסטיק) שנמכרים בסופעונה סופני לחלוטין ב-276$. עכשיו, מצד אחד, זה יותר מאלף שקל. מצד שני, זה גוטייה. מצד שלישי, רק המסים והשילוח יעלו לפחות עוד 100$. מצד רביעי, הזוג האחרון שנשאר ב-shopbop נשאר במידה שלי. מצד חמישי, אף אחד לא באמת משלה את עצמו שאזמין נעליים שלא נמדדו (בטח לא בסכום כזה). מצד שישי, בדיוק בשביל זה יש לי בלוג. כדי לשתף, לקטר, להתלונן ולקוות שאיכשהו יגלוש לפה ספונסר (או ספונסרית, אני לא מפלה), יספוג בשבילי את הסיכון ויקנה לי נעליים במתנה. ואם לא, תמיד תוכלו להציף אותי בתגובות בנוסח "תתביישי לך" ולצאת הכי צודקים, הכי טוקבקיסטים והכי ישראלים. העיקר, תראו איזה יופי:

נעליים מפוסלות

נעליים זה פריט פרקטי, במיוחד סנדלים, ובדרך כלל המינימום הוא גם מה שמספיק. אם זה מגפון, הוא אמור לכסות את כל כף הרגל (אולי פיפ-טואו בקיץ הזה). הקישוט המקסימלי שבדרך כלל אפשר למצוא על נעל הוא פפיון, אולי איזה פרח, לא יותר. כי נעליים זה פריט פרקטי, ואנחנו בחורות פרקטיות שצריכות הרבה פריטים פרקטיים.

בעונה הזו יש כמה הבלחות של אלמנטים פיסוליים על הנעליים, שזה סוג של קישוט די מאסיבי ודי חינני, דמבוסס על נוכחות של די הרבה חומר שלא מכסה את כף הרגל. בקיצור, מותק, הפפיונים גדלו. למשל:



סנדל עם עקב רוקי של מיו מיו, בעיצוב בהשראת רקדניות פלמקו (מה, לא רואים?), עם שילוב צבעים דרמטי, רצועה דקיקה על כף הרגל ועקב שיסחב אותי מפה ועד טורקיה. ברגל. 665$ בבארני'ז.

ועוד מבראני'ז: סנדלים עם פרח של Christian Louboutin. זו ככל הנראה הנעל המפוסלת הכי יפה שיצא לי לראות, דווקא בגלל חוסר הבושה המוחלט, הגודל חסר הבושה של הפרח והסנוביות הבלתי מתפשרת של הדגם. אחחחח, נעליים סנוביות. לו רק היו לי 1,695$ (אה, כן. 6,500 שקל לפחות), כבר מזמן הייתן שלי. ואז כנראה הייתי צולעת עליכן לאורך ולרוחב קינג ג'ורג', דורכת במשהו שכלב השאיר ומעקמת את הרגל בניסיון לפתוח את האוטו בכחול-לבן. פנטזיה.

ועכשיו נוריד פרופיל עם סנדלי פלטפורמה של מוסקינו בבארני'ז מקושטים באיזה כיווץ מגניב של העור. 650$.

פתאום שמתי לב שבארני'ז ממש אוהבים נעליים מפוסלות. כדי שלא תאשימו אותי בהעדפה בלתי מוסרית לאתר הזה (כמו גם לכולבו המוטרף הזה), הנה הגרסה של shopbop לנעליים מפוסלות מבית Pour La Victoire. האמת היא שאין הרבה מה לומר, ולא שזה עצר בעדי אי פעם בעבר. זו אכן הגרסה המתונה של המפוסלות היפהפיות של Louboutin, עם עקב שפוי, פיסול קטן יותר ומחיר צנוע הרבה יותר, 255$, שגם הם אלף ומשהו שקלים לא כולל משלוח ומסים.

מעצבי נעליים ישראלים שלום,

מעצבים ישראלים אהובים, אני רוצה לפרגן לכם. התוצרת שלכם משגעת. העיצובים מקסימים והרבה פעמים מתכתבים עם עיצובים בינלאומיים בהמון כישרון וחן.

במיוחד בתקופות כלכליות לחוצות כמו התקופה הנוכחית, חייבים לקדם את העשייה המקומית, גם בנעליים. אז... שלחו לי מייל (הכתובת נמצאת מצד שמאל, ליד התמונה) עם קישורים לאתרים שלכם, תמונות של הקולקציות, רעיונות, שילובים, הזמנות והשקות, ואני מבטיחה לקדם ולפרגן מכל הלב.

נשיקות! שלכם,
נעלולה

שחור ולבן, ממש לא נעלי סטפס

איזה יופי! בעונה הזו הנעליים נורא גדולות. את השרוכים המזעריים של העונות הקודמות מחליפות פיסות גדולות ומכובדות של בד או עור, במיוחד כשמדובר במגפונים. גם העקבים גבהו, מה שאומר שלעקבי הרוקי יש שטח פנים לא מבוטל.

בקיצור, יש מקום למשחקי צבעים, ואין משחק צבעים מדליק יותר משחור ולבן, בייחוד בנעליים (תראו את הבלוגרית קרלה שנועלת Pleaser שחור-לבן). גם גדולי המעצבים אוהבים להשתעשע בניגודי צבעים, והנה מה שיצא להם:



ושוב אהובי Alessandro Dell´Acqua מבריק עם עיצוב מרגש. כן, הוא ציפה את הבד הלבן בתחרה שחורה של תחתונים, וכן, כצפוי הצליח לו ויצא יפהפה. 467 אירו ב-farfetch.com.

נעליים משונות למדי של אלכסנדר מקווין, מעצב שדווקא יש לו הברקות מדי פעם. גם רצועות וגם עקב גבוה וגם שחור ולבן וגם חצי-חצי? תשמעו, נדמה לי שמקווין לקח את הפרשנות למונח השחור-לבן לכיוון פשטני משהו. חבל שהנעליים מאוד סימטריות ולא קצת הפוכות, מה שהיה נותן בלוק לבן כשהן ננעלות זו לצד זו. 525 ליש"ט ב-brownsfashion.com.

שחור-לבן במראה מפת קרושה ישנה של אוסקר דה לה רנטה ב-net-a-porter, רק 975$. בקטנה, מה.

לאנווין מבריקים בשחור-לבן עם פפיונים במראה המאה ה-15. גם רצועות, גם קלאסיות בטירוף, גם עקבים מחודדים וגם 810 ליש"ט ב-brownsfashion.com, שהם בערך 5,000 שקל. לדעתי במאה ה-15 יכלו לבנות ארמון קיץ שלם בסכום הזה, אבל מי שואל אותי. אם הבלוג הזה היה שווה משהו, כבר מזמן היו לי מספיק שקלים פנויים לקנות את הנעליים המדהימות האלה.

הנה לכם ריבוק בשחור-לבן שמגיעות במחיר נינוח (יחסית, הכל בחיים יחסי) של 50 ליש"ט (בערך 330 שקלים). יש עם פסים, אבל הכי מגניבות הן הריבוק-קיפי עם משבצות, ותודה ל-urbanoutfitters.

קיץ בחרפנה

צבעים של קיץ ועיצובי נעליים של קיץ, יש דבר כזה? שחור וחום רצים גם בקיץ (תראו את הפוסט הקודם), אבל מצד שני, כפכפים יש רק בקיץ. מצד שלישי, עכשיו פלשו לקיץ המגפונים (פיפ טואו, כלובים או רצועות בגזרת מגפון), אופנה משונה לגמרי שלא מתאימה בכלל להתחממות הגלובלית וללחות הכללית באוויר הציוני.

בקיצור, מה מכינים לנו גדולי המעצבים (טוב, רק כמה דברים שמצאתי) לקיץ המתקרב? האמת? שום דבר שלא ראיתם בעבר, וגם אם לא ראיתם, לא בטוח שרציתם לראות. נסו ותיהנו.



גברת סטלה מקרטני מייצרת כפכפים עם מה שנראה כמו דובדבנים מפלסטיק, ו-brownsfashion.com מבקשים תמורת התענוג 325 ליש"ט (בערך אלפיים שקל). שווה?

איב סן לורן כנראה קצת פחות יומרני. עבור הכפכפים שמעצב בית האופנה שלו, עם לב בלתי מזוהה ליד הבוהן הגדולה וקשירה מיותרת בקרסול, מבקשים באותו אתר רק 125 ליש"ט (נגיד, 750 שקל). יותר שווה?

Fendi מבריקים כמו תמיד (אני בחורה של פנדי, מה, לא רואים?) ומעצבים סוליית סריג שמזכירה שמש זורחת ועולה. net-a-porterמבקשים תמורתם 705$, שהם כמעט 3,000 שקל.

ואוסקר דה לה רנטה הבלתי נמנע מעטר נעליים קורליות בפרח הזוי ומשעשע עם עלה. 795$ ב-net-a-porter. כן, על פרח. כן, טירוף מוחלט.

תואמים תוצרת מנגו (עכשיו במבצע ולא קניתי)

אחרי שהזלתי פה ריר על הנעליים המהממות של מארני, עם ההצלבה על גבעת כף הרגל והסוליה המגניבה, התברר שמנגו יצאו עם גרסה תואמת. לא זהה, אבל סוג-של. בתור עיתונאית חוקרת יצאתי מיד לחקור במה המדובר, מה גם שעכשיו יש סייל מגניב במנגו (1+1) למנויי סלקום, שזה אומר: למצוא כל בחורה בתור ולבקש ממנה שתציג בקופה את ה-sms.

בקיצור, כפי שאפשר היה לצפות, קניון עזריאלי, מנגו, 12 בצהריים ביום חמישי של מבצע, הסניף מלא בחורות עם קולבים בידיים וגם כמה בחורים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם. מאוד הופתעתי שהיתה נוכחות מצומצמת יחסית ליד אזור הנעליים והתיקים. ליתר דיוק, היינו רק שתי בחורות. היא מדדה וקנתה שני זוגות של גלדיאטורים, אני מדדתי וכמעט קניתי שני זוגות אחרים: סנדלי קשירה מהפנטים עם עקב גבוה, נוחים וסקסיים, וסנדלים שהזכירו לי את הסנדלים המדהימים של מארני. הנה הם לפניכם:




ובכן, בשורה הראשונה מימין גרסת המקור של מארני מ-net-a-porter, שם הם עדיין עולים 920$. משמאל, הגרסה החמודה של מנגו, שעולה 520 שקלים.

בשורה השנייה מימין המקור של בריאן אטווד מ-net-a-porter, שעולה "רק" 740$. משמאל, הגרסה של מנגו שעולה 650 שקלים.

לא, בסוף לא קניתי כי לצערי הסוליה של תואמות בריאן אטווד היתה מחליקה ולגמרי חיפשתי תירוץ קצת לחסוך, אז זה הספיק לי. אולי אחפש בסוף העונה, או שאכנע לטרנדים בהמשך הקיץ. ועד אז, שובו לבקר אותי מחר. יש הפתעות.

חרציות

חרציות? מה הקטע עם חרציות? מארק ג'ייקובס מוציא בושם בשם דייזי ופתאום מתברר שחרציות הן טרנד חוצה גבולות. דייזי בושם נחמד, גם הלבן וגם השחור, אבל חרציות? באמאשלכם?



שעון-שרשרת של מרק ג'ייקובס, האיש שלקח את החרציות בערך מיליון צעדים קדימה. 200$ ב-shopbop.com.

חרציות בזהב 18K עם יהלומים של DiMODOLO. השרשרת נמכרת עכשיו ב-gilt.com ב-2,678$ במקום 6,000$.

כרגיל מסתבר שג'וסי קוטור, מותג טרנינגים עם תאוצה מטורפת, הלכו בענק עם הטרנד. גם עם טרנד צמיד הקסם. קישוט לצמיד קסם של ג'וסי קוטור במחיר 58$, ב-saksfifthavenue.com.

ולסיום, חרציות זולות. עגילי "פנינה" (מזויפת) מ-forever 21. המחיר: 3.8$. בלבד.

שעון חדש

בשנים האחרונות הפסקתי ללכת עם שעון.
פעם היה לי אוסף סווטשים מכובד, אולי 20 שעונים שנאספו לאורך השנים, אבל בשלהי גיל ההתבגרות יצאתי מדעתי ותרמתי את כולו. גלי הורמונים וזה, אתם יודעים.

בגיל 22, בערך, הפסקתי ללכת עם שעון. נשאר לי איזה סווטש-צמיד מאוד כבד בארון ואמא קנתה לי עוד שעון ירוק קטן ומוצלח של DKNY, אבל זהו. כמעט לא ענדתי שעון. השניים האלה שכבו בארון והעלו אבק, עד שיום בהיר אחד איזה מסומם פרץ לי הביתה וגנב את שני השעונים שלי וגם עגיל אחד בודד עם פנינה מזוג העגילים היחידי שהיה לי באותה תקופה.
הייתי סטודנטית תפרנית ומושתנת, וההוצאה הלא מתוכננת של 400 שקל על החלפת המנעול (ככה זה כשגרים בדירה שקיבלת מאמא, שכר דירה עליה אבל כל ההוצאות - עלייך), היתה בערך כל הסכום שהתכוונתי להוציא באותו חודש על בגדים ואקססוריז. בקיצור, כבר לפחות חמש שנים שאין לי שעון בכלל, והשנה מאוד מדגדג לי לקנות אחד, לשם שינוי. חסר לי קצת להיות בשליטה על הזמן שלי.

האמת שמאוד בא לי על השעונים שקארים ראשיד עיצב ל-Alessi, אבל ברשת סוהו מבקשים ממני יפה להיפרד מ-700 שקלים תמורת שעון פלסטיק, וזה מוגזם ביותר. הם יותר גדולים ממה שאפשר לצפות, והתכלת פשוט ממיס, הנה הוא לפניכם:



בקיצור, המותג הנבחר: CASIO. היום הם בקאמבק מטורף, והשעון הדיגיטלי הפושטי שלהם שהתביישנו בו בנערותנו הוא היום טרנד מטורף, ועוד בגוון הזהב המכוער. לגמר הגדול הגיעו שלושה, הנה, תראו:




מצד ימין, בונבון אדום. 318 שקלים בנינג'ה-נט בת"א, ויש איסוף עצמי.
באמצע, מתוק מתכתי כזה שעולה רק 100 שקלים בטיים ספוט, גדרה.
משמאל, הפייבוריט שלי (אני לא בחורה של ורוד, תודה ששאלתם, זה פשוט ורוד ניטרלי שיכול להחליף לבן, לדעתי), בייבי ג'י מהקולקציה החדש. 290 שקלים בטיים ספוט, גדרה.

נו... מה אתם חושבים? מה כדאי?

בגדים לימים חמים

חם לי. המזגן הוא ידידה הטוב ביותר של הבחורה כשחם לה, ואין הרבה דברים כיפיים יותר מלפנטז מה הייתי לובשת היום אילו היה לי כוח ללכת לקנות בגדים, וגם אילו היו לי רגליים ותקציב בלתי נגמרים. אנחנו נדלג על הבגדים, ברשותכם, גם כי אין שום סיכוי שהם ייראו עליי אפילו סביר וגם, ובעיקר, כי אפשר להרכיב את הסט הזה מכל גופיה עם פרח שמשדכים לה מכנסיים אפורים (גם מכנסי שלושת-רבעי או שבע-שמיניות ייראו מצוין, אבל במכנסיים ארוכים יחמיצו את הנעליים, וסביבן הרי בנוי כל העניין).

בקיצור, מה יש לנו כאן? האמת, לא הרבה. הדבר הכי חשוב, כנראה, הוא הנעליים המהממות האלה, של Marni, שנמכרות ב-Net-a-Porter בסכום אסטרונומי של 920$. אם מישהו במנגו, זארה, גזית או כל יצרן אחר שומע אותי, בבקשה: אני רוצה סוליות כאלה. גסות וסקסיות, עם עקב בעל פיתוחים. אני רוצה את הצבע הזה בדיוק, חאקי כהה. ואני לא היחידה.

מה שעוד יש לנו הוא שעון ג'י-שוק לבן וגברי של קסיו (בכלל שעוני קסיו עושים קאמבק מטורף, אחרי שסר חינם לתקופה מסוימת. תוקם לאלתר ועדת חקירה), תיק אדום של Dune שמחירו עממי למדי (45 ליש"ט) ועגילי יהלומים ופנינה, כי אנחנו אוהבים תכשיטים טובים.

נראה לי שמכל הדברים האלה אולי אוכל לקנות את השעון, אבל אולי לא אשיג בארץ.

הופרדו בייצורם

לא תאמינו כמה אני אוהבת את הפינה המופרעת הזו! איך אפשר בלי איזה מגע של יוקרה, איזו השראה של מעצב-על (או בית אופנה נחשב, מה שיבוא קודם), שייתן את התחושה שלמרות שאנחנו לא יכולים לקנות את המקור, תואם אנחנו דווקא יכולים להרשות לעצמנו. והיום דווקא מבחר עשיר ונאה (נראה לי), מקווה שתיהנו.




מימין, שרשרת חרוזי כדורים של Kenneth Jay Lane, שנמכרת עכשיו בסייל ב-theOutnet.com ב-51 ליש"ט בלבד.
משמאל, שרשרת חרוזי כדורים צבעוניים של אקססורייז שנמכרת בלי טובות ברשת בישראל בסביבות ה-90 שקלים.

מימין, סנדלי סטילטו לבנים קלאסיים של Christian Louboutin, האיש שמעצב נעליים שערורייתיות ובלתי אפשריות להליכה רק כי הוא יכול, שנמכרים ב-Net-a-Porter תמורת 417 ליש"ט.
משמאל, סנדלי סטילטו חומים קלאסיים של קסטרו שנמכרו עד לאחרונה בסניף האאוטלט שלהם ברח' שלבים ביפו תמורת 60 שקלים לזוג (קניתי, ואני אומרת באחריות שאפשר ללכת עליהם).

מימין, תיק קלאץ' קשיח בירוק אביבי של Bottega Veneta, שדיברתי עליו כבר בפוסט קודם.553 ליש"ט ב-Net-a-Porter.
משמאל, תיק קלאץ' קשיח בירוק-זרחני של מנגו, שנמכר בארץ ב-199 שקלים. בהתחשב בזה שאוטוטו סוף עונה והתיקים לא נחטפו מהמדף, הייתי מחכה עוד קצת.

מימין, סנדלי סטילטו שחורים עם פרח של Etro, שנמכרים ב-farfetch תמורת 299 אירו.
משמאל, סנדלים שחורים ונוחים עם פרח של בוטיק הנעליים המגניב שושו, שנמכרו ב"שופוני", שוק הנעליים הראשון שהתרחש לאחרונה, ב-35% הנחה. כן, אני מזילה עליהם ולא נעים שהרטבתי את המקלדת.

עד כאן, יקיריי. תקפצו לבקר מחר, יהיה שמח כרגיל.

קיץ של טבעות

קיץ הוא העונה של אבני החן הצבעוניות היקרות למחצה. אם החורף קורא לנו לחמם את ההופעה עם קצת זהב צהוב, בקיץ אנחנו מצננים אותה בזהב לבן. אם בחורף נעדיף יהלומים (או אבני סברובסקי לבנות) שישתלבו יפה עם הגוונים הקודרים, בקיץ אין כמו כתמי צבע עליזים כדי לשמח ולשדרג את החגיגה הצבעונית והמקושקשת. בקיצור, הקיץ הזה, כמו בכל קיץ, נעמוד ליד חלונות הראווה של חנויות התכשיטים ונזיל ריר על האבנים היפהפיות שיכולות להשלים את הלוק.

על קצה המזלג, קבלו כמה טבעות קיציות שדווקא לא חתומים עליהם שמות מותג מפורסמים. כל הטבעות עשויות מזהב 14K. בעונה הזו ממשיך לרוץ חזק הטרנד שהתחיל לפני שנתיים בערך, של שילוב אבני חן בכמה צבעים. פעם השילובים היו קצת שמרניים והתבססו בעיקר על צורות מוגדרות ואבן בצבע אחד עם יהלומים או זירקונים לבנים (תמונות 3-4), אבל היום הגבולות גמישים ואפשר לשלב אבני חן בכמה גוונים, וגם הצורות יותר מופשטות.

הופרדו בלידתם (טוב, בייצורם)

בשיטוט האחרון שלי בקניון ראיתי כמה פרשנויות ישראליות מעניינות לטרנדים האחרונים בעיצוב הנעליים. מכיוון שאני לא חיית קניונים, הייתי די מרוצה לגלות שהרבה מהדברים שאני רואה באתרים השונים מוצאים את דרכם, בסופו של דבר, עם גרסה ישראלית למדי.

מכיוון שגלדיאטורים הם הטרנד העונתי החדש-ישן ואני אוהבת את הגלדיאטורים שלי על עקבים, צדו את עיניי כמה מראות מעניינים מאוד:



משמאל, גלדיאטורים על עקבים של ג'ימי צ'ו. יהיה מי שיזכור אותו כמעצב ההוא שקארי בראדשו תמיד דיברה עליו, אבל אני אף פעם לא הייתי מעריצה גדולה מדי של סקס והעיר (וגם העקבים האבסורדיים שהודבקו לרגלי הקיסמיות של שרה ג'סיקה פרקר אף פעם לא נראו לי לבישים במיוחד). הדגם של ג'ימי צ'ו משלב מוטיב אופנתי נוסף, דוגמת עור נחש.

מימין, גלדיאטורים חומים על עקבים של נעלי מרקו. חבל שלא רואים בתמונה שהעור מבריק. בהשוואה, במקום 832 ליש"ט (משהו כמו 5,000 שקלים) שעולים הצ'ו צ'ו, מרקו מסתפקים בעשירית מהסכום - 500 שקלים בלבד. המוכרן גם הפנה את תשומת לבי לכך שיש ברשת מבצע של זוג שני במאה שקלים. מכיוון שהגלדיאטורים החמודים התעללו באצבעות הרגליים שלי, ויתרתי על התענוג ועברתי לחנות הבאה, שבה מצאתי את זה:



משמאל, מגפון רצועות על עקב של המעצב Giuseppe Zanotti, שנמכרים תמורת 655$. מימין, התאום הישראלי השפוי, עם עקב רחב יותר ורצועות מאובזרות בגומי בקצה, למען הנוחות. הפלא הישראלי נמכר ברשת אדוארדו תמורת 400 שקלים בלבד, שזו בערך שישית מהסכום שתשלמו עבור המקור המעוצב. כיף.