בא לי בא לי בא לי צמיד קלוע של Reiss

לצמיד הזה יש היסטוריה נכבדה של הופעה במגזין Observer, כלומר, שום דבר לכתוב עליו הביתה. מצד שני, למי שעור לא מפריע לו (אני לא מחבבת במיוחד תכשיטי עור. אני עוד מבינה את הרעיון לנעול עור, אבל לא מבינה את הרעיון להתקשט בו), מדובר בפריט עדין וטוב טעם:


המפרט: צמיד רצועת עור קלועה של Reiss בגוון חום ועם תליון מוזהב ודרמטי במרקם קלוע גם כן. שימו לב למחיר, אין הרבה כאלה כאן בבלוג: 50$ בלבד. כנראה בסימן האחד במאי, היום הפריט פונה לכו-לם.

לאהוב או לשנוא? מנומרות של פול סמית

מצד אחד, לפחות הקיץ לא אמורים לראות דברים מנומרים על כל בחורה שנייה ברחוב. מצד שני, יש מעט מאוד נעליים שמעוררות תחושת איכס כמו הנעליים האלה:


פול סמית מצוות דוגמה מנומרת זולה למראה (המהדרין יאמרו: צ'יפית) לסרט תכלת צווחני שנראה כאילו נלקח הישר ממחסני טו גו. התוצאה מזכירה משהו שנרכש בהאנגר במבצע סוף עונה, רק שבמציאות נשלם 427$, וגם זה במבצע סוף עונה. הפינה לשיפוטכם הפעם, האם הייתם מוכנים להיתפס איתן באמצע הרחוב?

וווווווווווואווווווווווווווווווו! פיתון של לובוטין

אחרי שלובוטין הגיע לשפל המדרגה, כלומר שג'יי לו שרה עליו שיר, הגאון הצרפתי עושה לכולנו טובה ומכניס קצת אקשן בעיצובים. המגפון הזה הוא דוגמה מצוינת:


זו יפהפיה שנולדה על מסלול התצוגות, מהגגים באתר של לובוטין, וכל מי שרוכסת אותה תרגיש עליו. אישית, הייתי מרגישה רחוק מאוד מהמסלול עם שישה עשר הסנטימטרים של העקב הרצחני הזה, אבל זו רק אני. לי, גם אין 1,395$ לשלם תמורת נשל הנחש על כף הרגל.

וווווווווווואווווווווווווווווווו! הפרחים של רודרטה

לפעמים לא רק מקווין מתגלה כגאון עם סוליה מפוסלת. לפעמים זה מציץ גם מכיוונים אחרים. נניח, זה:


למרות הגפה הפרחונית המעט מאכזבת (גם אם הי מזכירה קיץ באופן חינני לחלוטין), הסוליה המפוסלת של רודרטה עושה נעים בעין וכואב-כואב-כואב בכיס: 2,090 אירו! יקר ונהדר.

לאהוב או לשנוא? גרסת חג האביב: קעקועי פרחים של אד הארדי

מי חושב שהקעקועים המזויפים, הכאילו-קשוחים, של אד הארדי, ממש טיפשיים? אני, אני, אני!


טוב, גם הנעל הזו לא אינטליגנטית יותר משאר הליין. קבלו פרחים לפנים עם טיגריס אקראי שלא מבין מה הוא עושה שם, והכל על רקע תכלת תמוה למדי. ודאי תשמחו לשמוע שהמחיר סביר - 70$ - אבל את הנעליים עצמן מייצרים בוויטנאם. מי רוצה טיגריס ויטנאמי עם לב של נער פרחים?

וווווווווווואווווווווווווווווווו! גרסת חג האביב: פרחוניות שפיציות של מנולו

מנולו ממש חזק בפרחוניים! אחרי הדגם המעט תמוה מלפני כמה ימים, את הדגם המחודד משהו הזה אהבתי הרבה יותר:


אולי זו דוגמת הפרחים העדינה, אולי הסרט השובב שמעטר את חרטום הנעל, כך או אחרת, מדובר באחד הדברים משמחי הלב ביותר שראיתי כבר הרבה זמן. כמה חבל שגם במבצע, זוג אחרון בהחלט יעלה 360$.

חדשות הממלכה המאוחדת

האם לדעתכם חתונתה המתקרבת של קייט מידלטון השפיעה במשהו על האופנה בבריטניה? כמו שזה נראה כרגע, מידלטון מתנהלת לה בעולם שכולו קוטור לנערות, בשעה שהייצור ההמוני מושך יותר לכיוון הקז'ואל-סטריטוור משהו. במילים אחרות, האופנה הבריטית מפהקת מול מידלטון, מה שלא העזה לעשות בפרצופה של ליידי די. אז מה יש לנו? נתחיל בטופשופ עם ליין נעליים מוצלח ועסיסי למדי:


[1] טופשופ עושים תואם-Acne מיתולוגי ב-70 ליש"ט.
[2] טרנד המלחים חוזר בדגם מוצלח במיוחד. העקב האדום, במיוחד. 75 ליש"ט, ספציפית.
[3] פולקה דוטס על עקב גבוה עם גפה שמזכירה במשהו נעליים של בן ישי, לטוב ולרע. 75 ליש"ט.
[4] פולקה דוטס עם חרטום לבן על עקב נמוך ועסיסי. 60 ליש"ט.

וגם לאקססורייז יש איזו נגיעה חיננית שתיראה זוועה עם הכובעים של קייט מידלטון:


[1] שרשרת עיפרון מלבבת. 9 ליש"ט.
[2] עגילי מנדולינה. 6 ליש"ט. מעניין כמה הם בארץ.
[3] צמיד "אופנוענים". לא מכירה אף אחת שתסרב לו. 12 ליש"ט.
[4] אחרון ודי: עגילי תותים, ויש גם שרשרת תואמת. 6 ליש"ט.

הסניפים המקומיים נראים פתאום כל כך אטרקטיביים...

לאהוב או לשנוא? גרסת חג האביב: פרחים מפוקסלים של ניקולס קירקווד

כל כך הרבה זמן שלא דיברנו על ניקולס קירקווד מעל דפים אלה, אבל הוא עדיין חי וקיים. ובועט. והא לכם דגם סולידי במיוחד עם טוויסט אביבי:


זה כל כך סולידי שבאמת רק הדוגמה הפרחונית גורמת לנו להעיף בו עוד מבט, האין זאת? ותמורת היצירה הבלתי מסעירה בעליל הזו (אם כי, להגנתו של קירקווד יש לומר שהוא בוחר דוגמאות בד עילאיות לחלוטין לדגמים שלו) נשלם 430 ליש"ט, שזה קצת יותר מכפי שהייתי משלמת תמורת משהו כמו חצי מטר של בד יפה במיוחד. היום, אם כך, בפינה לשיפוטכם - ניק קירק חוזר.

לאהוב או לשנוא? גרסת חג האביב: כפכפים של מנולו

מאז קארי בראדשו לא נתקלתי באדם חי שהתפעל בכנות ממנולו. למען האמת, בזמנים אחרים אפילו בדקתי איך האיש נראה ומעט הופתעתי לגלות קשיש חביב במראה סבא ג'פטו. אז גם מנולו יודע לעשות כפכפים שתואמים לכפכפי הריפליי העתיקים שלי. במקרה שלו, זה נראה כך:


כן, אתם רואים נכון! כפכפי ספונג'ה עם מה שנראה כמו בוקה אביבי של פרחי פלסטיק וסוליית עץ משקשקת. 343$ יעלה הפלא האביבי הזה, מחיר מבצע סופי בהחלט. מהרו להשקיע.

וווווווווווואווווווווווווווווווו! גרסת חג האביב: חיתוכים פרחוניים של סנטנה

גם השנה, איזה פלא, תהיה מתקפה פרחונית בכל מקום, מחולצות ועגילים ועד נעליים וגרביים. אחרי שהצטיידתי בחולצה פרחונית מסמורטטת-אך-חיננית, עברתי לבחון את ההיצע הפרחוני בעולם הנעליים והאקססוריז. ברשותכם, נפתח עם הדגם הכי מוצלח שמצאתי.


אף פעם לא הבנתי למה כל סלב חש צורך להשיק ליין נעליים על שמו. החיים הרי נראים מצוין גם בלעדיהם, אבל אי אפשר להכחיש שלפרקים יש להם הבלחות נאות מאוד. במקרה של סנטנה, הדגם השרמנטי הזה, עם חיתוכי הלייזר והגפה בגוון קאמל עסיסי, עולה רק 100$, שזה סביר מאוד מאוד. הבעיה היחידה, באמת, תהיה לבדוק אם אפשר ללכת על העקב הזה.

לאהוב או לשנוא? נעלי מניפה של LaRare

רציתי להקדיש לנעליים האלה פוסט תחת הכותרת "הנעליים הכי תמוהות שתראו", אבל איכשהו גם הן מצאו עצמן בפינת לאהוב או לשנוא. אולי באמת צריך פינת איכסה בבלוג, עבור נעליים מהסוג הבא:


מה עבר למעצבים של LaRare בראש כשהם הגו את הדגם הזה? מי בדיוק תרצה לנעול הומאז' למפית בארוחת ליל הסדר, ולאיזו רגל הזוועה הזו מחמיאה? ובעצם, איך הם מעזים לגבות תמורת המבוכה האדומה הזו 1,395$? כל כך הרבה שאלות, לא אמצא להן תשובה.

לאהוב או לשנוא? שטוחות של לאנוון

תני לי שטוחה יפה, ביקשה ממני מיכל. מוזר, אני כמעט לא מוצאת שטוחות שבאמת נושאות חן בעיניי. והנה הגיע הזוג הזה, ועצרתי לשנייה:


כן, זה האח השטוח של הדגם הנפלא של לאנוון מפינת הוואו רק לאחרונה! אותה גפה בדיוק, רק בשטוח. עדיין מוצלח מאוד, עדיין יקר: 995$!!! זוועה. זוועה יפה.

לאהוב או לשנוא? המנומרות-חייתיות של Giambattista Valli

לא בטוח שאני יודעת מיהו ואלי, אבל טביעות אצבעותיו מזוהות מאוד בהרבה מהדגמים שלו. בעיניי, הדגם הזה הוא דגם הדגל שלו.


בעיניי היא יפהפיה, האין זאת? חייתית אך הומוריסטית, עם פלטפורמת קש מושחרת ותג מחיר שלא היה מבייש מותגים שכבר שמענו עליהם - 995$. הפינה לשיפוטכם, האם תאהבו?

וווווווווווואווווווווווווווווווו! גורמטים צבעוניים של Casadei

מי רוצה קולור בלוקס? מי רוצה צבעוניות קיצית? מי רוצה בלינג? מי רוצה גורמטיאדה? במקרה הנוכחי, Casadei רוצים.


מה יש להוסיף? פלא צבעוני, פרחי, חצוף, גס רוח ויפהפה נא לשים לב - מדובר במהדורה מוגבלת. גם המחיר מגביל: 4,710 אירו. אתם קוראים נכון.

לאהוב או לשנוא? פלטפורמות חלקיות של Camilla Skovgaard

משהו ישן, משהו שחור, משהו שראינו כבר אלף פעם בעבר ובכל זאת, תמיד מעורר איזה רגש עמום בתוככי הבטן, מהסוג שרק דברים פראיים מעוררים.


רק לי זה מזכיר דג עם פה פעור? Camilla Skovgaard, שכבר ראינו אצלה את הפלטפורמות האלה בעבר, עושה זאת שוב, כאילו כלום לא השתנה. 379 אירו.

וווווווווווואווווווווווווווווווו! הפסים של בלנסיאגה

המון המון זמן שבלנסיאגה לא התארחו אצלנו, אולי עקב העדר דגמים מסעירים ואולי עקב שמות חדשים שבוער להם להוכיח את עצמם שצצו באחרונה. אבל כשהם רוצים, בלנסיאגה יודעים. תנו לדגם הזה לחלחל לאט, הוא לא יתפוס אתכם בשנייה הראשונה אלא יכבוש אתכם בפשטות, בקסם.


כמה פשוט ככה יפהפה. סנדל עם כמה רצועות רחבות ופסים על החלק האחורי ועקב מכשפות שלא גונב פוקוס. שום דבר גרנדיוזי, אבל איזו סולידיות מרגשת. ב-333 אירו, מחיר סוף עונה, אפשר לומר שזו מציאה ממש.

לאהוב או לשנוא? סנדלי קולור בלוק של דייגו דולצ'יני

לא נפטרים מהקולור בלוקס גם השנה, מתברר, ודייגו דולצ'יני אץ רץ למזווה הרעיונות ושלף משם את הסנדל הבא:


סנדל פלטפורמה עם גפה סולידית (למעט גושי הצבע, אלה באמת מופרכים) מבית טוב ובמחיר שיגרום לליבכם להחסיר פעימה - 700 אירו! לאוהב או לשנוא, סנדלי סבנטיז שלא מודים בכך שהם כאלה, הפינה לשיפוטכם.

לאהוב או לשנוא? סנדל עם נוצה של Ballin

זוכרים שרק לא מזמן נוצות היו תמצית כל מה שאופנתי? Ballin נזכרו קצת באיחור, אבל הלכו על זה בגדול, וכלל לא משנה שהתוצאה הסופית קצת מגוחכת:


אם יש לכם 628 אירו פנויים וכרטיס טיסה לפריז, האם הייתם רוכשים את סנדל הפלאים המנוצה? אני יודעת שאני לא.

וווווווווווואווווווווווווווווווו! נעלי הזברה של JC

יש מעצבים שברור לכולנו שמה שזה לא יהיה זו בדיחה חמודה על חשבוננו, אבל בדיחה מהסוג שנהיה מוכנים לשלם עבורה בשמחה. JC הוא בחור כזה, והנה הגרסה שלו לנעליים מזובררות:


באמת היינו אמורים לצפות לזה אחרי שהוא עיצב נעלי עכבר. כמו כל יצירה בידורית, גם המחיר פחות מחריד ממחירי המעצבים הרגילים - 338 אירו בלבד. כמעט סביר אפילו.

פסים ונקודות. חלק ב': פסים

אם הנקודות עושות קאמבק, הפסים עושים קאמבק מפואר הרבה יותר בקיץ הקרוב, בעיקר כי הפעם הם לא יהיו בגוני סוכריה מעיקים עד מרגיזים.


[1] Blonde Ambition עם הדגם המבריק של הפוסט - פסים שמעטרים בחוכמה רבה רק את הפלטפורמה העצומה. 142 אירו, שזה די קרוב לסביר.
[2] Alain Quilici, במסגרת שיתוף הפעולה שלו עם David Koma, לוקח את הפסים לגובה. 520 אירו.
[3] טביתה סימונס עם מה שנראה כמו מצעי כותנה או אוהל קרקס על מגפון חתוך. 705 ליש"ט.
[4] Carven עם פאמפ קלאסית שהפסים עליה מתוחים באלכסון מדוקדק ומעולה. 325 ליש"ט.

ובינתיים, די לנעליים המקושקשות.

לאהוב או לשנוא? נעלי סלט פירות של שרלוט אולימפיה

מזה תקופה ששרלוט אולימפיה לא מצליחה לרגש יותר. כמה עצוב שהדגמים ההומוריסטיים להפליא שאפיינו את ראשית ימי הבלוג נגוזו, ותחתיהם הגיעו עוד ועוד מיחזורים מייגעים. עד שהגברת דלל הפציעה עם הדגם הזה, שחייבים להודות - טורף הרבה מאוד קלפים.


אכן כן, זוהי בננה שם, ויש גם תות על החרטום. סלט הפירות האביבי הזה, שיש מי שיכנה חינני ואני מכנה מזיע ממאמץ, יהיה שלכם תמורת 845 אירו בלבד. מי קונה?

קיץ של תחרה עם Le Silla

בוטיק האקססוריז המקוון Le Silla ממש מאמין בתחרה בעונה המתקרבת! יש כל כך הרבה דגמים מעוטרים בתחרה והם עושים את זה כל כך יפה!


[1] דגם הדגל של הפוסט, לדעתי, במחיר 504 אירו.
[2] כפכפופרחה עם תחרה, 700 אירו.
[3] פאמפ ורודה! כמה חמוד? 532 אירו.
[4] מגפון תחרה לבן - 700 אירו.

מתברר שבקיץ הקרוב יהיו לנו כפות רגליים רומנטיות, עד כמה שזה נשמע בלתי סביר :)

וווווווווווואווווווווווווווווווו! הנעל החלולה של ג'פרי קמפבל

בזמן האחרון ג'פרי קמפבל מצטיין! מה שהיה עד לא מזמן מותג ביניים משונה במקצת שלקח קצת מפה וקצת משם, מעין גרסה משודרגת לסטיב מאדן, הולך בזמן האחרון לכיוונים אמנותיים יותר.


אחרי שרק לא מזמן התפעלנו מנעלי כסא הנדנדה המרהיבים שלו, אנחנו מתכנסים היום כדי להתפעל מהנעליים החלולות האלה, יצירה מרגשת לא פחות שעולה רק 187$. עונג צרוף.

פסים ונקודות. חלק א': נקודות

כמו בכל קיץ, גם הקיץ יהיו הרבה נעליים מנוקדות. החדשות המסעירות (יחסית, כמובן) הן שבניגוד לשנים עברו, שבהן הניטים השתייכו לרעיון עיצובי אחד והנקודות (ה-Polka dots) לרעיון עיצובי אחר, הפעם אפשר ממש לדבר על זליגה, לפחות חד כיוונית. זה נראה ככה:


[1] הדגם הגאוני של הפוסט: ג'ון ריצ'מונד משתמש במסמרים בעלי ראשים אדומים כנקודות. כמה פשוט, ככה מוצלח, האין זאת? 323 אירו, שזה די בסדר.
[2] לובוטין חוזר להיות גאון עם הדגם הזה, שבו ניטים מתפקדים כיופי של נקודות בלי לשכוח שהם ניטים. 765 ליש"ט.
[3] שטוחה מוזרה של Marsell Goccia, עם נקודות גדולות. 725$, קצת יקר.
[4] מיו מיו עם ליין שלם - קצת מאכזב - של סנדלים וכפכפופרחה בפולקה דוטס לבנות על רקעים שונים. 445$.

וווווווווווואווווווווווווווווווו! פלטפורמות עץ צ'אנקיות של CASADEI

CASADEI הולכים אחורה בזמן, רחוק עד הסבנטיז, ועושים את זה כל כך יפה וכל כך מדויק, שאי אפשר שלא לרצות לגעת בדגם המופלא הזה:


סנדלי פלטפורמת עץ קצת מפוצלת של CASAEI עם גפה ג'ינג'ית ומה שנראה כמו עקב עצום ובלתי נתפס בכלל. 890$. מטורף, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בנעל יומיומית ביסודה.

מהדורת סוף השבוע: The KISS special edition

52 שנה חלפו מאז ביקר היהודי החם חיים ויץ בישראל. ב-52 השנים האלה הוא הספיק להחליף את שמו לג'ין סימונס, להקים את אחת הלהקות הרווחיות בעולם, להתחתן עם בלונדינית, להביא לעולם שני ילדים ולטפח תכנית ריאליטי. אבל עכשיו הוא פה, מביט בערגה מבט לחלונות מלון דן כרמל ואומר בעברית רצוצה לקבוצת עיתונאים המומים "אני נולדתי כאן. בבית החולים רמב"ם".
סימונס הגיע לארץ הקודש במטרה לצלם פרק או שניים בתכנית הריאליטי המשגשגת שלו, ג'ין סימונס: מתחת לאיפור, המשודרת גם בארץ בימים ב'-ה' ב-17:00 בערוץ הביוגרפיה. בארה"ב, תכניות ריאליטי הם כמו בושם על שמך או מה שהיה פעם מסעדה משלך - אם אין לך, אתה לא באמת כוכב.
בשעה שסימונס מפליג באופן פוטוגני לעיני כמה עשרות אנשי צוות צילום והפקה במחוזות הזיכרון, מצביע בהתפעלות על הנוף ומבטיח לחזור ולבקר עוד ועוד בארץ הקודש, עכשיו שאביו נפטר וכבר אין חשש שהשניים יפתחו את פצעי נפשו של הבן האובד, מתגנבת לליבי התחושה שסימונס, איך לומר, לא ממש שם לב שישראל התקדמה קצת בחצי המאה האחרונה.

ה"דרס בריטיש תינק יידיש" היא המאנטרה החוזרת של סימונס. הקופירייטר שהמציא אותה צריך לקבל ממנו העלאה במשכורת. סימונס משתמש בה כדי לתאר - בתמצית - את כל השקפת עולמו. הוא משתמש בה כדי להסביר מדוע הילד היהודי חיים ויץ בחר בשם הכל-אמריקאי ג'ין סימונס ובאישה הכל-אמריקאית הבלונדינית שאנון טוויד (שאגב, התגלתה כיפהפיה מרהיבה).
אתם חייבים להיות חלק מהעולם, הרביץ סימונס תורה בעיתונאים מציון. המוזיקה שלכם לא תחרותית כי לאף אחד אין סבלנות להקשיב לשירים בעברית, אתם חייבים לשיר באנגלית אם תרצו להצליח. חייבים להיראות בהתאם, ליידי גאגא היא לא רק זמרת אלא שואו, החל מצורת הלבוש ועד אופן ההופעה.
מתברר שכשאתה מולטי-מיליונר, סלף מייד מן, איש עסקים חריף שעומד על פודיום מרוחק ומרביץ תורה באינטונציה דידקטית ולצלילי תקתוק המצלמות, אף אחד לא רק שלא מעז להעיר לך שמת לך אוגר על הראש, איש אפילו לא מציין באזניך שהדברים שלך סובלים מאי דיוקים קלים, שלא לומר - די צרי אופקים.

סימונס רחוק מלהיות גרסה רכה ומפויסת של עצמו הצעיר. מבחינתו, הוא איש עסקים שעשה תמיד את הבחירות הטובות והנכונות ביותר.
ארצות הברית, מבחינתו, היא העולם כולו. אם הצלחת שם - אתה סיפור הצלחה עולמי, ולך תסביר לו שמחוץ לגבולות ארה"ב אפילו לא היינו שומעים את שמו אלמלא היה, במקרה, יליד העיר חיפה. הוא מצייר את ארצות הברית כמדינה אידיאלית, כזו שבה לא משנה מאיזה רקע אתה יש לך סיכוי שווה להצליח, עד שכמעט אפשר לשכוח את המשכורות הנמוכות, הרווחה הלקויה, שיעורי העוני הגואים. ארצות הברית שלו עוטפת אותך בצמר גפן בדרך לכסף הגדול.
סימונס באמת ובתמים משוכנע שעשה את הבחירות הטובות ביותר בכל תחום בחייו. עובדה: את המופע של קיס הוא הכתיר כמופע הגדול ביותר בעולם, את זוגתו - כיפה ביותר בעולם.

סימונס 2011 הוא טקסט פוליטי. בתחושה שלי, הוא אומר לעצמו שאם מדינת קליפורניה הצליחה להתגבר על המבטא האוסטרי של שוורצנגר, גם היהודי מחיפה יוכל לפתוח בקריירה פוליטית.
אחרי 52 שנה בארה"ב, סימונס רואה עבורנו את האור. לאור הזה קוראים בנימין נתניהו, שאותו סימונס מגדיר כשגריר הטוב ביותר של מדינת ישראל מכיוון שהוא נראה ומדבר כמו אמריקאי.
אז מה חשבת על האופנה בארץ? צפצפתי כשנדמה היה שסימונס אפסן לשנייה את הפוליטיקה והתחיל לדבר על מוזיקה. את שואלת בכנות? הוא תוהה. אני חושב שהיא לא יכולה להתחרות עם מה שקורה בעולם. ואת יודעת למה? הוא מרעים בקולו, כי אנשי הדת כל כך דומיננטיים שאין לכם חופש לחשוב ולנשום. הייתי חסיד סאטמר, הוא נעמד על קצות האצבעות, ובשלב מסוים הבנתי שאם אני רוצה להצליח אני חייב לצאת מהכיפה. את מבינה אותי? הוא נפנה אליי. אני מהנהנת והפלאשים מתקתקים, והנה מתחילה הספירה לאחור לתחילת הקריירה הפוליטית שלו. גוד לאק, ג'ין.

לאהוב או לשנוא? נעלי אצבע משולשת

אם אתם אוהבים עידון, התמונה הבאה רחוקה מלהיות בשבילכם. עשו לעצמכם טובה ואל תצפו בה, אני יודעת שלי זה היה קשה מנשוא.


אכן, מחזה זוועה ממש. להתעורר בלילה שטופי זיעה קרה לאחר שחלמנו על הקטסטרוף. לא רק האצבע המשולשת, ליתר ביטחון המעצבים ב-Dogana עיטרו את הציפורניים בלק ורוד-אדום פרחי עד דמעות, קישטו את פרק "כף היד" בגורמט עסיסי וכתבו F**k You על הסוליה. שלא תגידו שהם לא ממש רוצים לקבל את ה-1,095$ שלהם. איכס.