skip to main |
skip to sidebar
בקיץ השחון, הממוחזר, המייגע והמעייף שמתרגש על מעצבי הנעליים בימים אלה, לפעמים כל מה שנותר לבחורה לעשות הוא לברוח לדולצ'ות. נכון שהדולצ'ות לא מחדשים שום דבר (למעשה, הדגם הזה כבר נמצא בסוף עונה, מה שאומר שהוא לא מהליין הכי חדש של הדולצ'ות) וממשיכים להיות פרחיים כמו תמיד, אבל לפחות הם לא מרדימים את עצמם לדעת.

חמוד ויומיומי (אם נתעלם מהמחיר, 802$ בסייל פראי של 50%), אבל במפתיע, לא משעמם ולא צ'חצ'חי יותר מהצפוי. סנדלים מרעננים לעונה השחונה ביותר שידע תחום הנעליים מזה זמן, בפינה לשיפוטכם.
זה לא הולך ונעשה טוב יותר השנה. מעצבי העל בתרדמה בלתי ברורה בעליל, ומשאירים אותנו להתנחם במותגי הביניים. ג'פרי קמפבל כבר עשה את הקפיצה שלו, עכשיו מגיעים אירגיולר צ'ויס ועושים עבודה לא רעה בכלל.

עכשיו נסו לומר שזה לא חמוד להפליא! עקב מושקע, דוגמת בד משעשעת וגפת נעלי אוקספורד. אם במקרה אי פעם תחפצו במגפון לעונת הקיץ החמימה (כן, מגפון. לא, זה לא יקרה, אני יודעת. 9,000 מעלות בחוץ), השקיעו 240 ליש"ט וקחו לכם כזה.
אל תגידו יותר גלדיאטורים, בואו נעבור למשהו אחר, משהו מובנה, משהו שמזכיר לגו עגול ותלת ממדי. רוברטו כבר שם, איפה אתם?

יש לי תחושה קשה שזה בלתי מחמיא בשום צורה ולשום רגל, אבל הפרטנות מעוררת הערכה ואני אוהבת את המראה שמתקבל. הפעם, בפינה לשיפוטכם (גם שטוחה וגם אופה) - סנדלי נון-גלדיאטור של קוואלי, 749$ בסייל בזאפוס. לרוץ לקנות או שאפשר לחכות?
לא רק הוויאנס יכולים! את מה שהברזילאים עושים בתמחור עממי וצפונה, מיס טריש ספלאש עושה בתמחור דומה ומשווקת בבוטיקים יוקרתיים במיוחד.

כן, מישהו הדביק דג מוזהב על הכפכפים האלה. תמורת הדג המהודר נשלם 55$ לחברים בנט-א-פורטה. בעיניי זה מתוק, תהרגו אותי עכשיו.
מבצע באחד מאתרי הקופונים היותר-נידחים לפדיקור או מניקור אקספרס במכון קוסמטיקה של חנה'לה שממוקם קרוב לביתי, הניע אותי לפעולה שכבר 3 שנים, מאז יום הולדתי ה-30, אני בדרך לבצע: קניתי שני קופונים והזמנתי תור לפדיקור-מניקור. התרגשתי. בגיל 33 ההזדמנות להתנסות בדברים חדשים מועטה. באופן לא צפוי, כמו איבוד הבתולים האחרים, גם החוויה הזאת היתה קצת טראומתית.
הטיפולים שנבחרו: פדיקור מהיר לרגליים (סידור צפרניים, עיסוי ולק) או מניקור (עיסוי ולק).
מבחר הלקים: לקים של Chic, שאני מכירה מהמדפים בסופר-פארם. הם לא גרועים ויצא לי לקנות שניים ב-18 ש"ח בעבר, אבל זה לא מה שציפיתי למצוא. סקאלת הצבעים נעה בעיקר באזור האדומים, קצת ורודים, כתום אחד. לא מעניין ולא מעודכן. 4/10
ניקיון המתקנים: הטיפול (פדיקור-מניקור, כן?) נערך על מיטת טיפולים עם נייר חד פעמי. נקי, אני מניחה. חדר הטיפולים קטן, חשוך וצפוף מאוד. מיטת הטיפולים מתאימה לטיפולי פנים, אבל לא לסיבה שלשמה התכנסתי. המניקור נערך באויר, הפדיקור עם עקבים על המיטה. 10/10 על הניקיון, 5/10 על התפאורה
היגיינה:הפדיקוריסטית השתמשה בכפפות חד פעמיות. לא ראיתי עמדת חיטוי. פצירה רב-פעמית ומשופשפת למדי, כלי מתכת קצצו וגזמו את עורי התמים שלא חשד בכלום. 5/10
עמידה בזמנים: התור נקבע ל-11. הגעתי 3 דקות לפני הזמן ונאמר לי להמתין, כי יש עיכוב. קניתי לחמים וקפה קר בחנות שמעבר לכביש, חזרתי לחכות קצת בחוץ, נכנסתי לחדר הקבלה הקטנטן וקראתי קצת לאישה לא ממש ישן. נכנסתי ב-11:20. 7/10
איכות העבודה: שיוף לא אחיד, מריחה לא אחידה, גם אחרי תיקון. שתי שכבות, חומר מייבש על שלוש ציפורניים שעברו מריחה חוזרת אחרי שהצבע ירד כשניסיתי לתמרן ולפתוח את הארנק לטיפ. כאב לי קצת כשהעור נדחף. בלי שימוש בשמנים ועניינים, אבל גם לא ציפיתי. טיפול מהיר, כן? העיסוי היה די נעים וקצת ריכך את רגלי האיכרה שלי.
הרשומה הזאת נכתבת יום וחצי אחרי הטיפול. בזמן שחלף בעיקר ישנתי ואכלתי, אבל הלק בידיים כבר מתקלף. 3/10
תוספות ופינוקים: ל-Foxy "לאישה" נחשב? וגם הפדיקוריסטית, שהיתה אמפטית ונאלצה לשמוע על הדרמות המשפחתיות שלי. מאוד תכליתי.
החוויה שלי: כמו איבוד בתולים. לא כיף, קצת כואב, בלי ציוצי ציפורים וריחופי פרפרים. אבל אומרים לי שזה עניין של זמן וכשאמצא את (המכון) המתאים זאת תהיה חוויה שלא אוכל לחיות בלעדיה. אני מחכה.
וגם: קופון ב-35 ש"ח במקום 75 ש"ח. אני חושבת שאת אותו טיפול באותו מחיר הייתי מקבלת בבאסטות של LAKA בקניון, לא?
לבלוג של KerenMK.
* פוסט זה לא פורסם תוך 24 שעות מרגע הטיפולהכללים של פרויקט פדיקור:- אחת לכמה זמן נסקור מכון אחר.
- בלי חינמים, הכל על חשבוננו.
- המכונים לא יידעו מראש על כוונתנו להגיע לסקור אותם.
- כל פוסט ביקורת ייכתב תוך 24 שעות מרגע הטיפול, כל עוד הכל טרי.
- כל מכון יקבל ציון בקטגוריות מוגדרות, בסקאלה שבין 1 ל-10.
- הציון הסופי ניתן בכוכבים, מאחד ועד חמישה.
סליחה שאני אומרת, אבל המצב בטטה, לפחות בתחום הנעליים של מעצבי העל. בשעה שהרשתות העממיות (מי אמר "לזארה יש קולקציית נעליים מרגשת ושווה צלוחיות עוגיות עם כוס חלב"?) משלימות פערים במהירות וג'פרי קמפבל טס למחוזות אמנותיים - מעצבי העל מנמנמים בשאננות מפתיעה. דיאן דווקא השתדלה:

סנדלי חבל עם פלטפורמה חמודה ועקב שלא תאמינו, אבל הוא בגובה 12.5 ס"מ. אם המחיר (375$) וגובה העקב מציקים לכם בעין, בטח תשמחו לשמוע שאתמול גיליתי בטופשופ את האח התאום-אך-השטוח-והעממי שלו, אם כי לא בדקתי את תג המחיר, שכן בגרסתו השטוחה הוא לא מחמיא לכף הרגל בשום צורה ואופן. אז לפינה לשיפוטכם תעלה דיאן עם עקב עצום וחבלים. מהרו להצביע.
המותג האיטלקי Oclock עושה בימים אלה עלייה לארץ, עם הפריט החמוד הבא: שעון עם רצועה צבעונית מתחלפת. יש בהרבה מאוד צבעים (21, ליתר דיוק), המחיר נוח (210 ש"ח) והצבעים גורמים לעיניים להיפער. הכתום, למשל, ייראה כך:

אז מה יש לנו פה? שעון סיליקון בעיצוב הכי נקי בעולם, במחיר נוח ובצבעים שיתאימו בדיוק לחוף הים תחת תאורת שמש הקיץ.
הטיפולים שנבחרו: מניקור foxy קלאסיק (85 ש"ח) פדיקור foxy קלאסיק (145 ש"ח).
מבחר הלקים: קטן. סטנד אחד עם לקים של Essie ועוד שתי חברות שלא זיהיתי. 3/10
ניקיון המתקנים: המקום נראה נקי ומסודר. כל הזמן מנקים ומסדרים שם. 10/10
היגיינה: במקום עמדה לניקוי כלי העבודה. שמתי לב שברגע שהעובדות מסיימות לעבוד עם כלי מסוים על לקוחה הם שמות אותו מיד בעמדת הניקוי. לא ראיתי בפועל את פעולת הניקוי ואני מאוד מקווה שהם מחוטאים כיון שמרבית הכלים הם רב פעמים. כל העובדות, היו כארבע, עבדו עם כפפות. 8/10
עמידה בזמנים: הטיפול התחיל בדיוק בזמן. 10/10
איכות העבודה: הפדיקור היה אחד העדינים שזכיתי לחוות. ללא כאבים, ללא פציעות. עבודה יסודית הפדיקוריסטית עשתה מאמצים גדולים ובדקה את עבודתה כמה פעמים. מריחת הלק שכללה בסיס ויבוש הייתה לא יסודית; היו אזורים שהתפספסו. מריחת הקו של הפרנץ הייתה מאוד לא מדויקת תוך שימוש בחומר רב דבר שגרם לתהליך ייבוש ארוך מאוד. 7/10
תוספות ופינוקים: ל-Foxy יש אתר אינטרנט ובו תפריט טיפולים המפרט באופן מלא תכולת כל טיפול. במקום ניתנת שתייה הכוללת מים וקפה כולל מכונת אספרסו. הפדיקור נעשה כלקוחה יושבת על ספה וסביב הרבה כריות.
נקודה זכות נוספת – בעת הפדיקור העובדות יושבות על שרפרף עם משענת, דבר שלא ראיתי בהרבה מקומות.
החוויה שלי: סה"כ היה לי כיף, המקום מעוצב מקסים והיחס קשוב ומפנק. הטיפולים עצמם היו יסודיים, חבל שמריחת הלק ומבחר הלקים לוקה בחסר.
לבלוג של More4Me.
* פוסט זה לא פורסם תוך 24 שעות מרגע הטיפולהכללים של פרויקט פדיקור:- אחת לכמה זמן נסקור מכון אחר.
- בלי חינמים, הכל על חשבוננו.
- המכונים לא יידעו מראש על כוונתנו להגיע לסקור אותם.
- כל פוסט ביקורת ייכתב תוך 24 שעות מרגע הטיפול, כל עוד הכל טרי.
- כל מכון יקבל ציון בקטגוריות מוגדרות, בסקאלה שבין 1 ל-10.
- הציון הסופי ניתן בכוכבים, מאחד ועד חמישה.
כן, כן, מתקפת הקולור בלוקס בעיצומה! גם רות'י דיוויס מצטרפת לחינגה, והיא מביאה איתה צהוב, ורוד וניטים. הו, ניטים.

וואו, רות'י, ממש הצליח לך הפעם! שילוב קצת בנאלי אבל כה צווחני ונהדר של ורוד וצהוב, עקב שלא נאמר עליו מילה כי אי אפשר ללכת אפילו צעד וניטים שחורים ומופרכים - אבל רק מאחור. וכמובן, 1,195$ שירוששו כל חובבת נעליים מצויה. גררררר.
אם גושי הצבע הולכים לרדוף אותנו בקיץ הקרוב, למה שלא נלך עליהם גם מבית בלנסיאגה וגם בסייל?

תראו כמה יפה! בלנסיאגה, שמבליחים מדי פעם, עשו זאת הפעם בתכלת וכתום, עם עקב רחב ונוח (אך גבוה). הבונוס: סייל. "רק" 614$.
לטובת מי שנשארו לו שאריות עוגת גבינה במקרר, הנה לכם שאריות מגפון לבנבן של Hervé Léger.

מידות אחרונות בהחלט של הדבר היפה הזה נשארו באאוטנט, במחיר "רזה" של 216 ליש"ט. טוב, לא רזה, אבל כל כך יפה. ובלתי פרקטי בעליל. ולבן. ויפה. תתחדשו. שבתשלום.
קשיש חביב הוא מנולו. קארי ברדשואו מקשישה אף היא. בזמן האחרון ההבלחות של מנולו הזכירו יותר ויותר נעלי נוחות, עד שלא היה מנוס מלסבור שסוסו של המנולו נגמר. אבל אולי לא.

הנה הם במלוא ורדרדותם לתפארת מדינת ישראל והמנולו, סנדלי רפיה עם רצועת קרסול מלבבת ועקב שנוהה גם נוהה אחרי טרנד עקבי-המגדל שפשה במחוזותינו - עשרה סנטימטרים וחצי טבין ותקילין. גם המחיר נוהה אחרי מדיניות התמחור הרגילה של המנולו - 765$! הפינה לשיפוטכם, גרסת "אתמול אכלתי גבינה" - ורודות של מנולו. התאהבו?
מיכל וליאורה, הפוסט הזה הוא במיוחד לכבודכן, והפעם יהיו בו שני דברים טובים: שטוחה מהממת - ועוד מבית לוריבלו, שרק אתמול התארח פה (וליאורה אמרה שיש לה מגפיים שלהם - נא לקנא בבקשה). אז הנה לוריבלו עושים שטוחה ועושים אותה טוב:

לוריבלו עם שטוחה חמודה שיש פה גם קצה מחודד וגם עיטור חבל מתוכשט בפרונט. המחיר, כרגיל, לא להיט: 390$. אבל תראו איזה יופי!
לא מזמן מצאתי בבית סימניה עם פרח מחומר פלסטי צבעוני. הסימניה היתה מעין אטב גדול, ואני זוכרת שקניתי אותו בסטימצקי בעשרה שקלים לפני זמן מה, ואז גיליתי שסימניות מהסוג הזה קורעות את דפי הספרים. המעצבים מלוריבלו הגיעו, כך נראה, גם למסקנה דומה, אבל במקום לזרוק את הסימניות שלהם במקום אפלולי ולשכוח מקיומן, הם עשו את הדבר הבא:

מה יש לומר? סנדלים עם פרח של לוריבלו, ילדותיים, מגוחכים ומקסימים לגמרי. המחיר גומז את כל הקסם - 585$. כשנהיה גדולים.
לא יודעת מה לומר לכם. גם באיחור, גם הדגם החלש הזה. לא משהו של דרך לפתוח את השבוע.

אה, כן. לארה בוהינק פותחת את השבוע עם דגם חיוור, מכל הבחינות, שמה שיש לו הם פיפ טואו וגורמט. אני מוצאת אותו חלש ומעט משעמם למרות הפוטנציאל הצ'חצ'חי האדיר שבו. 540 ליש"ט.
מסתבר ש-Guess הוא מגדולי מותגי השעונים בעולם ומופץ בכמה עשרות אלפי נקודות מכירה ברחבי העולם. לרגל השקתו (המחודשת) בארץ, קבלו הצצה לקולקציות החדשות. המחירים, אגב, יגיעו לעד אלף ש"ח לשעון, מה שאמור להפוך אותם למותג יוקרה לצעירים עד גיל 25.

בשורה העליונה: שני שעוני נשים: המנומר המאוד יפה בעיניי והמרובע עם הגורמטים, שנראה לא רע בכלל.
בשורה התחתונה: שעוני הגברים, ללא ספק מוצלחים מאוד בקטגוריה שלהם, באווירה ספורטיבית (המתכתי הוא חצי-ביזנס, אבל לא נתקטנן). השחור, לטעמי, מוצלח במיוחד.
בקרוב, למיטב הבנתי, בקניונים הקרובים למקום מגוריכם וברשת החנויות של פלאנט. במקביל יושק גם מותג היוקרה של Guess, המכונה GC ומיועד לקהל קצת יותר בוגר (עד גיל 40 וכאלפיים ש"ח בממוצע לשעון) ומבוסס. GC נראים כמו האחים הגדולים, הבוגרים והיקרים של Guess, מה שאומר שאפשר לראות מכנה משותף גם בעיצובים וההבדלים הם בעיקר באיכויות החומרים.
מכירים את התחושה הזו, שמעצב על יושב בלשכתו הממוזגת שבמעלה חנותו הממותגת, מציץ מבעד לחלונות הזכוכית כלפי מטה, אל הלקוחות הגודשות את חנותו, ובמוחו מתחילים להסתובב גלגלי שיניים חלודים "הממ... מעניין כמה אוכל למתוח את החבל... הממ...".

והנה לובוטין, מחזיק את הבטן מצחוק ולא מצליח להירגע. "הן שילמו כמה? 795$? על סנדל שהשתמשתי בו בסרט מדידה ישן שהתגלגל במשרד? אוי, הלקוחות האלה! חי חי". וזה מה שהיה לי לומר בנושא.
ג'ורג'ינה גודמן, שלפעמים מצדיקה את המוניטין המעולים שלה כמעצבת נעליים בחסד, עושה זאת שוב. מה שמיוחד הפעם זו הבחירה במשהו כל כך צפוי כמו קבקב גס, והפתרון הקליל והאלגנטי שלה להפיכתו לוואו של ממש.

בעיניי זה גאוני. במקום שהגפה תהיה פשוט מולבשת על הסוליה, אצל גודמן הגפה "נוזלית" ומולבשת בצורה שמייצרת חרירי הצצה. כמה פשוט, ככה מבריק. המחיר, 290 ליש"ט, קצת גבוה.