skip to main |
skip to sidebar
הצורפת הישראלית הילה בנימין חיה כמה שנים ביפן והעיצובים שלה מושפעים מסמלים יפניים מסורתיים ומהמקום החשוב של מיחזור בתרבות יפן. אבל חבל לבזבז מילים כשאפשר להתפעל:
תליון כסוף עם פרח על שרשרת מסיליקון אדום, כמה פשוט ומינימליסטי, ועם זאת - כמה מרשים. 180$ ב-Etsy של הילה, אבל תראו איזה יופי: באתר שלה היא מזמינה ליצור איתה קשר כי "הגיע הרגע לעבור לחנות הבינלאומית שלי באתר Etsy (אטסי), חנות שכולה באנגלית, ואז חשבתי, רגע, אולי קשה לך עם השפה?". כל הכבוד על הגישה.
יש לי חולשה לפנדי, אתם יודעים. יש משהו במותג העיצוב הזחוח הזה שגורם לי לעצור ולהתעניין, גם כשהתוצרת בלתי מעניינת בעליל. אני כבר לא מדברת על חיבתי המיוחדת לאבזם ה-B. ובכל מקרה, הדגם הזה, לדעתי, ראוי לעוד שנייה של תשומת לב.
החרטום סגור, אבל זה סנדל. כמו הסנדלים המשונים האלה לגברים, שסגורים מקדימה ומעולם לא הבנתי את ההגיון שבהם. יש כאן רצועות, אבזם ופלטפורמה מרגשת, עצומה ומסעירה בעליל, מסעירה לפחות כמו תג המחיר, 965$.
אחרי הפעם הראשונה הטראומטית-משהו, החלטתי ללכת על בטוח ולהסתמך על המלצתה של ידידתי למודת הפדי-מני מיראל, הלא היא Falafel Fashion. האמת היא שבכלל היה לי קופון לענתי ביוטי, אבל בגלל שהם לא היו גמישים בשעות ובגלל שנרמז לי שאם אני רוצה עבודה באמת טובה לפני חתונתו של אחי נתתי את הקופון לחברה מהעבודה והתקשרתי לפדיקוריסטית של מיראל, אלין, שבמקרה היא גם אחותה הבכורה של הממליצה.
אלין עובדת בדירתה, שנמצאת בשוק הפשפשים, ליד פועה. השוק נכנס לבית ולמכון, שנמצא בחדר צדדי, לא גדול אבל מרווח: במקום כורסאות מסז' יש כסאות ישנים ומרופדים עד מאוד, ויטרינה כבדה ובה שכיות חמדה.
הטיפולים שנבחרו: פדיקור מלא, מניקור מלא.
מבחר הלקים: לא גדול, עם דגש על אדומים-ורודים, קצת כחולים וירוקים. לא הכרתי את המותגים, מה שאומר שמחד הם לא המיוחצנים המפונפנים ומאידך הם לא ג'יפה גדולה מדי. מאידך, הלק שבחרתי, ורוד פוקסיה כהה, עבה ועמיד. הביקורת נכתבת ביום שני בערב, הטיפול התבצע ביום רביעי, ציפורני הבהונות בוהקים ומתוקתקים וציפורני הידיים במצב טוב מאוד, אחרי חפיפות וכלים. 8/10
ניקיון המתקנים: מבריק. המכון ממוקם בחדר בדירתה של אלין בשוק הפשפשים, אותו היא חולקת עם כלב ושני חתולים. לא שאפשר לראות את זה. הרצפה מבריקה, הויטרינות ממורקות ומשטחי העבודה מתוקתקים. 10/10
היגיינה: יש עמדת חיטוי, העור הקשה בעקבים הוסר במרץ בעזרת נייר שיוף חד פעמי. מגבות רכות וחדשות. היא לא השתמשה בכפפות אבל לא הרגשתי ג'יפה אז זה לא שינה לי. 9/10
עמידה בזמנים: לא חיכיתי. קבעתי תור מראש. 10/10
איכות העבודה: מוקפדת ומפנקת במיוחד. אמבטיה חמימה לרגליים בתוך קערת נחושת מסיבית שבה נח אלמוג להתחככות ולריכוך. לקחנו את הזמן ואלין הסבירה לי על כל שלב ושלב. כשהגענו לשלב הגורלי של בחירת הצבעים ניסינו צבעים שונים על אצבעות שונות כדי להבין איך הלק נראה מחוץ לבקבוק. אחרי שעה וחצי של עבודה ידי האיכרה ורגלי הבדואית שלי יצאו רכות ורעננות עד מאוד. 10/10
תוספות ופינוקים: עיסוי בשמנים אתריים ובקבוקון של שמן ל-cuticles מתנה.
החוויה שלי: כמו שאיבוד בתולים צריך להיות. חדר עם תאורה רכה (בנוסף למנורות הקוסמטיות), המון אהבה, סבלנות, הקפדה ורכות. המחיר: 180 ש"ח, מה שאומר שהסיכוי שאתפנק כך מדי חודש בחודשו הוא די קטן, אבל התמורה לכסף מלאה.
לבלוג של KerenMK.
* פוסט זה לא פורסם תוך 24 שעות מרגע הטיפולהכללים של פרויקט פדיקור:- אחת לכמה זמן נסקור מכון אחר.
- בלי חינמים, הכל על חשבוננו.
- המכונים לא יידעו מראש על כוונתנו להגיע לסקור אותם.
- כל פוסט ביקורת ייכתב תוך 24 שעות מרגע הטיפול, כל עוד הכל טרי.
- כל מכון יקבל ציון בקטגוריות מוגדרות, בסקאלה שבין 1 ל-10.
- הציון הסופי ניתן בכוכבים, מאחד ועד חמישה.
פייר הארדי, גבירותיי ורבותיי. מבריק כתמיד, מסעיר כתמיד, אולי היחיד מבין המעצבים שלא אמר לעצמו שהקיץ הנוכחי יהיה עונת מלפפונים ומיחזור קולקציות קודמות.
הנה הם, יצירה מרגשת למראה. מחמיאים לכף הרגל בצורה שלא תאומן, עם עקב רחב וגבוה (12.5 ס"מ) וקריסטלים בכל עיגול. כל כך יפה וכל כך יקר - 2,395$. הון עתק.
אוסקר דה לה רנטה הוא מסוג השמות האלה שכולנו מצליחות לזהות אבל לא לחלוטין ברור לנו למה, כמה ואיך, או במילים אחרות "חוץ מהפעם ההיא שבה התלונן שמישל אובאמה לא רוצה לשלם הון עתק תמורת הבגדים שלו ומסתפקת בזולים ממנו, איזה פריט מוצלח הוא הנפיק בזמן האחרון?". אבל מותג העיצוב של דה לה רנטה עוד חי, כך מתברר. לא מאוד חדשני או פורץ גבולות בימים אלה, אבל חינני למדי. הנה טעימה:
עגילי פרח, זה כל הסיפור. אבל איזה סיפור מוצלח! גדולים, זהובים ומלאי נוכחות, בציפוי זהב. "טייק בוהמייני על זוהר", מתפייטים בנט-א-פורטה, שנייה לפני שהם מבקשים תמורתם 175$, שזה לא כל כך נורא כמו שהיינו מצפים.
אם תהיתם למה הקולקציות של זאנוטי קצת משעממות באחרונה, זה פשוט מכיוון שהוא ממש עסוק בעבודה על ועם מותגים אחרים, שעליהם הוא מבזבז טונות של כישרון ומעט מאבק הכוכבים האופייני.
[1] זאנוטי עבור Thakoon, עם גפה ניטרלית ותיפורים שחורים, זה מסוג הדגמים שהיינו רוצים לראות עוד קצת מהדוד ג'וזפה. כמה חבל שהוא ישן, 581$ בסייל.
[2] גם כריסטופר קיין קיבל קצת מהכישרון של ג'ו. הפעם, סנדל שחור עם קצוות צהובים. גם הפעם בסייל - 422$.
[3]+[4] שני הדגמים האחרונים מהקולקציה של זאנוטי לבלמיין. סנדל רצועות חביב, 971$ בסייל, וסנדל ניטים נחמד, 671$ בסייל.
אנחנו קוראים לך לחזור, ג'ו. חזור למותג שלך, חזור לעצב נעליים שיעשו לנו נקע בעין וחור בכיס. אל תלך, אנחנו אוהבים אותך.
לרגל פלסטיק שוק הבא עלינו לטובה (28-30 ביולי, נא פנו ללוח השנה פה משמאל לפרטים), הנה קלמר חמוד של שירלי גואטה, שמשום מה עובדת תחת המותג TikTA (למה באנגלית, שירלי? תני לנו שם עברי להתגאות בו). על כל פנים - שורו, הביטו וראו כמה חמוד.
אכן, קלמר עם איור של מגדל, שיכול לשמש גם כתיק איפור או כל שימוש אחר שיש לכם לפיסת בד עם רוכסן. המחיר, לא זול במונחי קלמרים כלל וכלל - 89 ש"ח. נסו את TikTA בשוק הפלסטיק. אתם יכולים לקרוא לה שירלי.
בשיא עונת המלפפונים הזו - ובמיוחד לאחר תקופה שחונה של הדוד קירקווד - מרענן לראות שהוא התאושש ביג טיים.
שימו לב לדוגמה המשוננת בעקב ולפלטפורמה העגולה, היפהפיה והסופר-מיוחדת. באתר שלו אין מחירים ולמצוא את הדגם הזה קצת קשה, אבל הוא מן הסתם לא זול כלל, כי ככה זה כשיש דבר כה יפה.
יחסית לקולקציה הסתווית והחמודה של לובוטין, המצב אצל זאנוטי הרבה פחות מזהיר וגם הקמפיין שמלווה את הקולקציה בלתי מעניין בעליל. גם זאנוטי ממחזר את עצמו קצת - במיוחד את סנדלי אדרת הדג שכיכבו אצלו לפני כמה עונות - אבל בניגוד ללובוטין, הוא הרבה פחות חינני ומסעיר. קבלו טעימות:
הבד הצבעוני הזה הוא הדומיננטי ביותר בקולקציה החדשה. זאנוטי יצר ממנו גם מגפונים פתוחי-חרטום וגם דגמים אחרים, המוצלח מביניהם הוא הדגם הסולידי הזה. 495 אירו.
מגפון שטוח בדוגמת ג'ינס מוכתם ובלתי מרגש בעליל, שמיועד להינעל עם ג'ינס וטי שרט. 515 אירו.
ליין שלם - ומוצלח מאוד - של סנדלי רצועות עם תכשיט סרטן במרכזם. בדומה לסנדלי אדרת הדג, גם כאן המראה חזק והומוריסטי מאוד. בשונה מסנדלי אדרת הדג, הוא פחות מודע לעצמו ויותר עייף. 1,095 אירו.
עוד ליין חדש, עם תכשיטי פרחים. למען האמת, הוא די ממחזר את עצמו לדעת, מתכתב עם דגמים אחרים, תקופות אחרות של זאנוטי ורעיונות שכבר יושמו בעבר. 1,170 אירו.
איזה כיף שלובוטין משיק קולקציית סתיו שלא מזכירה בשום דבר את קולקציות הקיץ העלובות שאנחנו עדיין מתמודדים איתן. הפעם יהיו צבעים, עקבים גבוהים וגזרות סולידיות, בלי יותר מדי טריקים ושטיקים. קבלו טעימות:
דגם Lady Fur ממחזר את הפטנט הישן: אם אין לך רעיון טוב, הדבק פרווה על גזרת נעל מנצחת. השילוב של אדום ושחור, רק תשאלו את בעלי ארומה, הוא באמת שילוב מנצח. 1,395$.
מגפון Markesling עם חיתוכי לייזר חמודים במיוחד ומחשוף קטן. שום דבר שלא ראינו בעבר, אבל עשוי טוב וזה אמור להספיק. 1,295$.
הנה דגם Rantus מקולקציית הגברים המצומצמת. בלי עקב מפלצתי ובלי הסוליה האדומה, סתם סניקרס, אבל כל כך מדויקות. 695$, אבל יש רשימת המתנה.
שמרתי את הדגם הכי טוב לסוף. Sobek הוא גם ירוק וגם משובץ וגם מגיע עם עקב של 14 ס"מ. כל כך יפה שמגיעה לו פינת וואו משלו! 1,495$.
איך יודעים שהקיץ אוטוטו נגמר? אם נתעלם מאלפי אחוזי הלחות בחוץ, החום המזוויע והחיפוש המתמיד אחרי בדים נושמים, הקיץ הולך להיגמר בדיוק כשמתחילות לזרום קולקציות סתיו לחנויות. בהתחשב בעונה השחונה שעברה עלינו, הסתיו נראה כמו שיפור ניכר.
ג'יבנשי מפגינים שיפור ניכר עם פאמפ מכוסה צמר שחור, שחרטומה כה בוהק ומתכתי באור הניאון. יחסית לעיצוב הנהדר המחיר כמעט צנוע: 590$ בלבד. מהרו והזמינו גם עבורי!
קצת החמצנו את הארבעה ביולי, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, מה גם שהדגם הבא ממש ממש מכוער:
אהההההה, כן. טעיתי וכתבתי שהדגם הוא של יונייטד ניוד - אבל אלה אירגיולר צ'ויס שמפשלים בענק את הצ'יקה האמריקאית שלהם, עם סוליה גסה מדי וגפה שהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר עליה הוא שהיא נראית נוחה מאוד. 115 ליש"ט והמלצת שלכם. אל תספרו לי אם החלטתם לקנות ותודה רבה לאנונימי/ת שתיקן/נה אותי, פאדיחה.
בעונה שחונה כמו זו שמתרגשת עלינו לרעה, לא נשארו הרבה ברירות אלא ללכת ולבדוק את ההיצע הגברי של עולם העיצוב. החדשות הטובות - הוא טוב משל הנשים. הרעות - ההיצע הגברי עדיין לא מרגש ועתיר חידושים כמו שהנשי היה בעונות קודמות.
אפילו לא ידעתי שליונייטד ניוד יש ליין גברים רשמי וממוסד, אבל זו הפתעה נעימה לגמרי. שימו לב לשני הגוונים השונים בגפה החומה, ולעקב החלול והמעניין שיוצר טוויסט קטן בדגם סולידי ביסודו שלא מתיימר לאתגר את העיצוב לגברים אלא רק לשדרג אותו במעט. 370 ליש"ט, שזה לא זול בכלל, וכמה חבל שכך.
שנייה אחרי שבירכנו לשלום בארץ את שעון הסיליקון הצבעוני Oclock מגיע המותג האמריקאי סלאפ ווטש עם רעיון דומה - רצועת סליקון ניתנת להחלפה ומנגנון צבעוני - ועם עוד טוויסט מדליק.
בפינת הטוויסט המדליק: השעון נצמד ליד במכה, כמו הסרגל שהיה כשהיינו קטנים. המנגנון והרצועות מגיעים בתשעה צבעים כל אחד. המחיר: 250 ש"ח. להשיג בעמוד הפייסבוק של המותג - Slap Watch Israel.
אחרי שכריס היקר הוכיח שכוחו עוד במותניו, פתאום נתקלתי בשרידי הדגם הזה, שהזכירו לי כמה כוח יש במותניים של כריס כשהוא במצב רוח ממש טוב.
הו, כריס היקר, כמה אתה מוכשר! כמה הומור יכול להיות בנעל אחת, יחד עם עקב נינוח וחמוד וסרט צבעוני ומלבב. בסייל הנוכחי הן אפילו לא יקרות במונחים שלך - 557$. שלח לי כאלה, בסדר?
כריס היקר, כולנו ידענו שיש לך את זה. כולנו האמנו שלמרות העונה המזוויעה שפקדה את יתר חבריך לאולימפוס מעצבי הנעליים, אתה לא תאכזב אותנו. אז אמנם אתה קצת ממחזר, אבל מה זה מיחזור קטן לעומת העתקה בוטה מעצמך כמו שניקולס קירקווד מיטיב לעשות?
נכון שכבר ראינו בעבר נעליים שחורות עם חרטום קצת מחודד ועקב רצחני, אפילו אצלך; ונכון שאתה משחק בניטים כבר די הרבה זמן ולכולנו נמאס; אבל מה יש לומר, הפעם שיחקת אותה. גם אתה יודע שזה המצב, אחרת לא היית גובה 1,095$, נכון? אבל באמת, שאפו שאפו לך.
העונה כה שחונה שלא נשארו הרבה ברירות אלא ללכת למקומות היותר מוצלחים עם הנעליים היותר מופרעות. הפעם, luisaviaroma.com. למרבה הצער, גם שם לקניינים היתה בעיה למצוא משהו ראוי. ממה שהיה, העין נתפסה לשנייה על הדגם הבא:
ובכן, זה סגול. הגפה קצת הזכירה לי נעלי נוחות, אבל היי - העקב הוא הכל חוץ מנעלי נוחות. והוא גם מושקע, העקב. גם המחיר מושקע, 693 אירו מוטרפים. טוב, נו. יחסית לקיץ הזה, מדובר בהברקה, לא פחות.
בצר לנו לאור מפגן הנעליים העלוב של העונה, ניאלץ להשליך יהבנו על תכשיטים. מעצבת התכשיטים הישראלית שירי אודיז, למשל, עומדת לא רע בכלל בצד מעצבים בינלאומיים שאנחנו כל כך אוהבים לאהוב.
אודיז, מעצבת "צעירה ומנוסה" להגדרתה, עובדת במתכות יקרות. הטבעת הזו, מליין טבעות נישואין בעיצובה, עשויה זהב לבן ויהלומים בצבע שמפניה, ומחירה 2,100 ש"ח, כולל משלוח עד הבית.
אולי זה החום, אולי המוח שהפך לפירה, אבל היצע הנעליים של מעצבי העל לא משתפר מרגע לדודלי. מבחינתי אפילו אין להם תירוצים - בחום הנורא הזה הם כבר עוסקים בקיץ הבא, מה שאומר שאת היצירות המרדימות האלה הם עיצבו בשנה שעברה. אולי גם אז היה קיץ קשה, איני זוכרת. על כל פנים, מפחיד לחשוב כמה משעמם הולך להיות הקיץ הבא.
גם ולנטינו גראוואני מצטרף לחגיגת העיצוב הממוחזר בקיץ הזה, ומציע את הפאמפ המשעממת בתבל. גראוואני לכל הפחות נחמד ומעטר אותה בפרח. מה חבל שתמורת העיטור המשעשע הוא גובה 1,195$. שיתבייש לאלתר, מחאת הקוטג' מעולם לא נראתה מוצדקת יותר.
