skip to main |
skip to sidebar
הייתי בטוחה ש-OFRA (ובשמו הרשמי: OFRA Cosmetics USA) הוא מותג איפור וטיפוח ישראלי. הופתעתי לגלות שלא רק שאין בו שום דבר ישראלי ולא רק שהמותג נוסד בכלל בדרום אפריקה, אלא שהמותג קיים כבר מ-1979 ובארץ כבר כעשור.
לפי מה שהבנתי, המותג פונה בעיקר לקהל המאפרות המקצועיות. יחד עם זאת, במהלך הדגמת איפור ומוצרים חדשים של החברה קיבלתי ממרבית המאפרות המלצות מאוד חמות על איכות המוצרים. רובן ציינו לטובה את איכות המברשות - ובמיוחד את מברשת האייליינר שב-OFRA השיקו לא מכבר. כמו כן, הרבה מילים חמות נאמרו על סגירת הפטנט של הצללית המינרלית באבקה, שמעבר לגוונים - שהוגדרו בידי מרבית המאפרות כמוצלחים - מצוידת בפטנט דמוי מלחיה שמאפשר לסגור אותה על מנת שלא תישפך בתוך התיק. פלטות הצלליות, מוצר חדש יחסית נוסף, זכו לתגובות מעורבות. אחת המאפרות אמרה שמדובר בכמות קטנה מדי של חומר ולכן היא לא היתה רוכשת כזו. נראה לי שהפלטות, במפתיע, למרות ההגדרה כמקצועיות, מיועדות יותר לקהל הפרטי מאשר למקצועי.
החידוש המעניין ביותר, מבחינתי, הוא בכך שהמותג חונך עכשיו תכנית הכשרה למאפרים ולעסקים קטנים אחרים בתחום שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם העבודה כעצמאים ומציע להם ייעוץ וליווי עסקי.
בוטיק אניגמה המקומי ("מקומי", זה מונח יחסי, כמובן. בוטיק אניגמה נמצא בכיכר המדינה, מה שהופך אותו אוטומטית לבלתי נגיש - כלכלית - לרובנו) מייבא בימים אלה לארץ את מעילי מוסקינו צ'יפ אנד שיק לחורף 2012. עכשיו שיש הפוגה מהגשמים, אפשר להתפעל עד דק מההקפדה על הפרטים הקטנים (כל צווארון שונה!) ומהקו הקלאסי אך מרדן בקצוות.
בעיניי המעילים יפים מאוד. למרבה הצער, שאלתי רק בנוגע למחיר המעיל הכחול. מחירו בארץ, תחזיקו חזק, 6,650 ש"ח. התמונות האלה חינם, בואו ניהנה מהן ככל יכולתנו.
זו הפעם החמישית שאוויאן משתפים פעולה עם מותג עיצוב מהשורה הראשונה במטרה ליצור אמנות זמינה לכל כיס וניתנת לאספנות במהדורה מוגבלת (כמובן). אני מודה שבפעמים הקודמות (למעט הבקבוק שעיצב פול סמית) הם התקשו לפרוט על מיתרי הרגש שלי, אבל הפעם, בבקבוק הוורוד-ורוד שקוראז' עיצבו עבורם, משהו בלבד נכנע למתיקות.
הפרח הוורוד שהמודפס על הבקבוק, מתברר, הוא הסמל של בית האופנה קוראז', ורוד ולבן, מתברר, הם צבעי המותג. עושה רושם שבשנים האחרונות אוויאן מבססים קמפיין על החיבור בין מים לנעורים, והבקבוק הוורוד החמוד מעוצב פחות בכבדות ממהדורת איסי מיאקי שקדמה לו ופונה הרבה יותר לצעירים ולצעירים ברחם. למען האמת, זה פחות חשוב מהידיעה שמדובר בפריט דקורטיבי יפה ונחמד ושחשוב לשתות הרבה מים. הבקבוק נמכר תמורת 40 ש"ח.
מותג התיקים והאקססוריז הישראלי אדי כלאב & אביגיל קור, שאין לי ממש מושג מנין צץ, מציע דווקא תיק מוצלח מאוד. מלבד שלל צבעים, לעור יש דוגמאות חביבות כמו נקודות או גימורי קרוקו לסוגיהם.
ובכן, זה חמוד להפליא. התיק מגיע בשני גדלים - גדול שמחירו 1,900 ש"ח וקטן שמחירו 1,200 ש"ח. התיק הלבן שבתמונה הגדולה הוא מהדגם הגדול ומצויד בדוגמת נקודות מלבבת. התיקים הצבעוניים הם מהדגם הקטן. המותג נמכר בשתי חנויות מותג וגם בקום איל פו. בעיניי זה מקסים.
תחרות קשה כנגד מגפי ה-UGG המסורתיים הכריז המותג האוסטרלי EMU, העושה בימים אלה את צעדיו הראשונים בסניפי רשת קרוקס. EMU אמורים להיות הדבר האמיתי, האב הקדמון של ה-UGG.
האתר הישראלי מספר ש"המשרד הראשי של חברת EMU נמצא בג'ילונג אוסטרליה, לב תעשיית עור הכבשים אשר מספק את העור באיכות הגבוהה ביותר, כמו גם מקום ייצור צמר המרינו אשר נודע בעולם באיכויותיו", או במילים אחרות: רשת קרוקס משווקת עכשיו מגפי צמר ועור מחממים להפליא, עמידים למים ומעוצבים בדיוק כמו שהייתם מצפים מפריט פונקציונלי נטו: כמו נעלי קיפי עצומות.
טווח המחירים ידידותי יותר מהצפוי: מ-640 ש"ח לדגם קצר ועד 1,090 ש"ח לדגם הארוך והמעוטר בכפתורים של המותג. סקאלת הצבעים מצומצמת מאוד: קאמל, חום, אפור ושחור, וגם זה לא בכל הדגמים.
[1] ארוך עם כפתורים, 1,090 ש"ח.
[2] דגם הגברים, 670 ש"ח.
[3] עם עיטור אחורי, 740 ש"ח.
[4] נמוך עם כפתור, 740 ש"ח.
מחר בין השעות 11:00-18:30 ייערך עוד סבב של "פלסטיק שוק" במועדון הדיזנגוף בת"א, וזו הזדמנות טובה לנסות למקם אותו קצת במרחב יריד האופנה המתקיימים חדשות לבקרים. למען הגילוי הנאות, לא הגעתי הפעם ליריד והדברים נאמרים על סמך ירידים קודמים, אבל מאחר שפלסטיק הוא יריד שחוזר בתדירות די גבוהה, אפשר לסכם שהשיטה, פחות או יותר, זהה בכולם.
מיקום: פלסטיק הוא לא יריד חדש, אם כי היתה לו נטייה לעבור ממקום למקום. בפעמיים האחרונות, בכל אופן, הוא נערך באותו מקום.
קהל: קהל היעד של פלסטיק נחשב לצעיר יחסית (ובאותה נשימה - תפרן יחסית, לכן התמחורים הנמוכים יחסית), מבני נוער ועד אמצע שנות העשרים לכל היותר.
תמהיל: בעיקר אקססוריז. באופן מפתיע, גם האקססוריז לא נוטים לקו הווינטג' החדש הצפוי, אלא יש גיוון יחסי של דוגמאות צבעוניות וצעירות יותר לצד הווינטג' הבלתי נמנע.
מחירים: נחשבים לנמוכים במונחי ירידים, ובעיקר נפוצים ביניהם מחירים של כמאה ש"ח.
יתרונות: מחירים נוחים, גיוון רחב באקססוריז, כמות מציגים קטנה יחסית ואווירה אינטימית (שוב, הכל יחסי).
חסרונות: כרגיל: אין חנייה ותאי המדידה עמוסים ולא נוחים, המחירים לא באמת נמוכים אלא רק נמוכים יחסית, אין כמעט מעצבים שעוברים באופן קבוע מפלסטיק אחד לשני (יוצאי דופן, ממה שראיתי, הם המותגים Lilla My ו-NoHeltzi), בשעות העומס אין מקום לנשום והמוזיקה מושקעת אבל רועשת להפתיע.
שורה תחתונה: אחרי פעמיים, פחות או יותר, תופסים את הפרינציפ. חבל שפלסטיק מבוסס ברובו על מציגים חד פעמיים וכמובן, שאין חנייה קרובה.
השרשרת הירוקה למותג NoHeltzi, שרשרת הפרפר ל-Lilla My, השרשרת הצבעונית ל-Shanut. מעצבים ישראליים, די כבר עם השמות באנגלית. תנו לנו שם עברי להתגאות בו.
